שערי תשובה - חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ - קכג, ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/index.htm">חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/123c/123c.htm">קכג, ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/123d/123d.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/123b/123b.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>קכג, ג</div></p> <p class=bodytext>מצד עצמו אין מספר כמ"ש במ"א באריכות ע"פ והיה מספר כו'). אך הנה כל בחי' ריבוי הצירופים שבדיבור כלא ממש חשיב לגבי בחי' מחשבה הא' הכללי שבמוח המחשבה שמתבטל שם כל הדיבור במציאו' ממש כשנכלל ועולה במחשבה כללי' זו כנ"ל וד"ל. וזהו שאומר ג' פעמים קדוש בג' מיני צמצומים כנ"ל ע"ש בחי' ההבדל' בערך שהוא ית' נבדל בערך מאד נעלה על כל מקור ההשתלשלות דמחשב' כללית הנ"ל עד שגם כל בחי' ו' אלפי שני דהוי עלמא שמקבלים מבחי' ו' מדות שבמחשב' הכללי' כו' וגם אלף הז' שיהיה עליות העולמות כידוע הכל כלא חשיב ונכלל בסקירה אחת במחשבה א' הנ"ל שצופה ומביט עד סוף כו' כנ"ל וד"ל:</p> <p class=bodytext>(מב) <span class=cup>אך</span> מעתה יש להבין למה או' שמע ישראל דוקא מה שייך יחוד' זה לישראל דוקא כו' והנה יש להקדים לזה שיש עוד בחי' ומדריגה רביעית שלמעלה מג' מדריגות דמחשבה דו"מ הנ"ל והיינו בחי' גדלות המחשבה העצמי' שלמעל' מבחי' דיבור שבמחשבה שנק' גדלות הדיבור לבד כנ"ל והענין הוא שבחי' מחשבה העצמית הנ"ל הוא הנקרא מחשבת שכל עיוני' כו' כי הנה מבואר במ"א שיש במחשב' ב' מדריגות הא' בחי' מחשבה שבאה בבחי' אותיות גם שהיא מחשבה עצמיות כמו לחשב איזה ענין חכמה או מו"מ גם שאינו בשביל דיבור כלל וכלל אבל כאשר בא באותיות אין זה בחי' עצם כח פנימיות המחשבה כמו שהיא מתאחדת בשכל שהיא ממהות השכל ממש בלא בחי' אותיות כלל והיינו הנקרא מחשבת שכל שזהו בחי' מחשבה עיונית בעיון השכל הבא במחשבה לחשוב אור אותו השכל והסברא שאז גם במחשבה זו שחושב את השכל אין בה בחי' אותיות עדיין כלל וכלל רק מחשבת עיון שכלי לבד כידוע והוא בחי' גדלות המחשבה העצמית כמו שהיא טרם בואה לבחי' קטנו' האותיות שכולל כל מה שצריך להביא המחשבה באותיות ע"ד דוגמא מבחי' מחשבה בסקירה א' הנקרא דיבור שבמחשבה שכולל כל צירופי אותיו' הדיבור כנ"ל כך בחי' מחשבה</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/123d/123d.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/123b/123b.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>