שערי תשובה - שער התשובה. כתיב אם יהי' נידחך כה"פ - יג, א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/index.htm">שער התשובה. כתיב אם יהי' נידחך כה"פ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/13a/13a.htm">יג, א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/13b/13b.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/12d/12d.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>יג, א</div></p> <p class=bodytext>והפכי' מן הקצה כו' וכמו שכלתה נפשו ממש באהב' לבנו יחידו וכהאי גוונא כך תכל' נפשו לשחתה להנק' משונאו כו' הרי יש להן ממש מקור אחד בעצמות ושם הן הפכיי' דנפשו עצמית קצה בשונא כו' וכמו כן בחי' עונג וצער הנוגע בעצמות הנפש כמו ליהרג ולחיות כו' דכמו שחפץ בכל עצמותו לחיות כך אינו חפץ בכל נקוד' עצמותו ליהרג כו' ויובן מזה עכ"פ ההפרש בין נייחא תתאה דמלאכה שהן מירידות הכחות שנקרא התכללות אין לזה ערך לגבי נייחא עצמית שהוא בא שלא מירידה והתפשטות רק בחי' נקודות ועצמיות הרצון כלולים בעצמות הנקרא נחת רוח שית') אך הנה באצי' דתיקון יש התכללות דאור החסד בכלי הגבורה כו' ובמרכבה דפני אריה כו' לא ישנו תפקידם מפני ששרשם בתוהו כמו שכתוב במקום אחר א"א לומר בו' ימ"ב דכל יומא בעבידת' שהוא בא בבחי' התיקון ויהי' פעולתו נבדל' בתכלית כפני אריה כו' וכמו למטה הארי' מן השור טבעו נבדל כמו שכתוב למינהו כו' אם לא שמאמרות דקודם מאמר נעשה אדם היה מבחי' התוהו דוקא ולכך כל יום נבדל מחבירו ולפי מה שכתוב במקום אחר דגם המרכבה כלילן דא בדא כו' וכמו שכתוב ופני אדם לארבעתן הרי זה כמו באצי' דאור החסד בכלי הגבורה כו' וד"ל:</p> <p class=bodytext>(כא) <span class=cup>והנה</span> ידוע דמחדש בכל יום מעשה בראשית וכל שבת הוא שבת בראשית ויש בחי' התכללות מכל אשר עשה בשביתה מכל מלאכתו בכל שבת ונק' נייחא דרוחא כתרגום וישבות ונח כו' ונקר' שבת תתאה ועד"ז נקר' עליות העולמות עד רום המעלות ודרך כלל בכללו' שתא אלפי שני דהוי עלמא שנאמר וישבות ביום השביעי שהוא אלף השביעי כו' כנ"ל אך בחי' שבת עילאה שנק' נייחא עילאה שלא מן המלאכה דששה אלפי שני כו' דרך כלל ולא מן ו' יומין דחול דרך פרט הנה יובן בהקדים תחלה פי' מנוחה עצמי' ופי' מנוחה לחיי העולמים כו' דהנה על דרך משל אדם הבונה בנין מהודר ועד שיהיה נשלם</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/13b/13b.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/12d/12d.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>