יג, ב
הרצון והתענוג שחפץ בבנין זה כאות נפשו דוקא אינו נח במנוחה עדיין וכאשר נשלם הבנין ונכנס בו זהו הנק' מנוחה שבא אל עצמות רצונו שהוא שבתו בבית זה וכמו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה כו' שזהו בנין בהמ"ק דשלמה כו' שנק' בית עולמים כי היה מתהלך מאהל לאהל במשכן דמשה ומשכן שילה לא הי' בו שלימו' המנוחה וכמו משל הבנין שנשלם כרצונו כנ"ל אין עיקר המנוחה רק בשבתו כבר בבית זה שנשלם בנינו כרצונו ולא טרם שבתו בו הגם שכבר נשלם רצונו בו. ומזה יובן עכ"פ שיש ב' ענינים במנוחה א' ענין ההשלמה והגמר של המלאכ' כרצונו שאינו נטרד עוד הרי בזה יש עונג גדול ושעשועים שמשתעשע לפני כל רואיו מאשר טוב עשה וגמר הכל כרצונו ונחלק זה לב' תענוגי' הא' התענוג מה שאינו נטרד עוד בירידת הרצון ושכל כו' להשלים רצונו בבנין זה שזהו מאשר נגמר המלאכה לשלימותה והב' מאשר משתעשע בו לפני כל ועושה משת' לחנוכת ביתו שתענוג זה גדול יותר שזהו ממה שיש לו בנין נאה ומהודר ביותר לבד התענוג מה שנגמר ונשל' כרצונו כנ"ל ונקרא מנוחה זו מן המלאכה עכ"פ דהיינו מה שמתענג מגמר מלאכתו כרצונו בכלל רק שבפרט העונג השני שמשתעשע בגמר מלאכתו מכל אשר טוב עשה גדול יותר ונכלל הכל בבחי' מנוחה הא' הנקרא נייחא דרוחא מהתפשטות שזהו מה שתשוב נפשו מאשר עשה ותנוח דעתו בעונג גדול מזה דוק' וכמו שכתוב וירא אלקי' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד כו' שקיבל תענוג ונחת רוח מזה שבזה נכלל ב' תענוגים הנ"ל במשל הגומר בנין ביתו וד"ל והמנוח' הב' כמנוחה דבית המקדש הנ"ל הוא ענין שבתו במנוחה בביתו זה המהודר שבא אל המנוחה כמו שהוא בעצמות היינו לבחי' תענוג עצמי ופשוט והוא הנקרא מנוחה עצמית שלמעלה הרבה מן המנוחה שמן גמר טוב מלאכתו הנ"ל וד"ל. וזהו ענין הנייחא עילאה שבת עילאה הנ"ל שאינו בא מאשר טוב עשה בתשלום מלאכתו בו' אלפי שני' כו' אלא מנוחה עצמי' בעצמו' השעשועים