שערי תשובה - שער התשובה. כתיב אם יהי' נידחך כה"פ - ה, ד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/index.htm">שער התשובה. כתיב אם יהי' נידחך כה"פ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/5d/5d.htm">ה, ד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/6a/6a.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/5c/5c.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>ה, ד</div></p> <p class=bodytext>והכל תלוי לפי אופן התקשרות הנפש הטבעית במוח ולב בחיי גופו וחמדת עוה"ז כידוע וד"ל. אך א"כ יש להבין לכאורה דהלא כל טרדת המוח והלב אינו רק בדברים המותרים מן התורה כטרדת מו"מ למצוא טרף לנפשו ונפשות ביתו כו' שאמרה תורה בפי' ואספת דגנך וכה"ג במזון ולבוש שהתורה אמרה ואכלת ושבעת כו' ואיך מצוה ואספת דגנך כו' בטרדת מו"מ שהוא עושה גרעון אור בנשמה עד שיוכל ליפרד ממש כנ"ל וגם איך יאמר ואספת דגנך כו' מיד אחר מצות מס"נ שהזכיר קודם לאהבה את ה' לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם כו' (ומה שארז"ל שזהו כשאין ישראל עושים רצונו של מקום היינו לעתיד שיעשו זרים כו' ומלאכתם נעשית ע"י אחרים והרי הרבה עשו כרשב"י כו'). אך הענין הוא דבאמת אינם תרתי דסתרי אהדדי ואינם כרחוקים מן הקצה כו' אלא אחר מס"נ אמיתי יוכל להיות בטרדת עסק הפרנסה כמ"ש ואספת דגנך כו' אך בתנאי א' והוא שלא יעסוק בריבוי התחכמות יתירה ועומק הלב ביתר מכפי המדה הקצובה לו ליתן בו ברכת ה' וכמ"ש במ"א ע"פ וברכך ה' בכל אשר תעשה בכל אשר תעשה דוקא ואמנם עשי' זאת לא תהיה בריבוי התחכמות לעשות לבוש שק ביותר מכפי הצריך כו' וד"ל:</p> <p class=bodytext>(ז) <span class=cup>וביאור</span> הדבר הנה ידוע שיש סתירה גדולה בין ב' מקראות דכתיב לא לחכמים לחם וכתיב והחכמה תחיה בעליה תחיה ממש לפרנס א"ע בחכמתו דוקא. אך התירוץ הוא דכאשר חכמתו בצמצום רק כפי הצורך לעשות בחי' כלי בדרך הטבע שיהיה בזה רק כדי להעלים ולהסתיר ברכת ה' לבד אז תחיה בעליה שימצא טרף לנפשו דוקא בחכמה זו כי ישכון בה אור הצלחה האלקית שהרי אדם נידון בכל יום באופן המצאת טרף נפשו ואע"פ שמזונתו כבר קצובים מר"ה שנחתם בספר פרנסה הרי לא יוסיף גם שיתחכם הרבה במוח ולב ולא יגרע גם במיעוט השתדלותו כו' אך מה שנידון בכל יום וגם מה שאומרים הזן את העולם כולו בחן ובחסד שזהו בכל יום ויום הענין</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/6a/6a.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/2/5c/5c.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>