ז, ב
שנה נק' זקן שקנה חכמה משא"כ גידול הב' הנ"ל שאינו רק גילוי יש מאין כמו התחכמות מאין דחכמה כו') והוא גידול המקיפים דחיה יחידה שבאו מההעלם לגלוי כו' וד"ל וזהו אך בצלם דג' מדרגות צ' במדות ול' בשכל המעלה החכמה לגילוי ומ"ם ברצון ועונג ועצם כח העלם השכל כו' הכל תלוי במזל שנק' צלם וזהו שאמר יתהלך איש שהן רצון ומוחין ומדות כו' יתהלך בגידול מעט מעט כו'. ומזה יובן שבהתהוות הפגם וחסרון בנר"נ שבמוח ולב בעבודת ה' כנ"ל ע"י המזל דצלם יתוקן הכל להוסיף אור חדש במוחין העצמיי' שנקרא כח מ"ה שבנה"א וברצון שלמעלה מן הטעם כמו הרהורי תשובה הנ"ל ובמילוי פגם הב' בחו"ב עצמן להיות השכלה האלקי' מתיישבת מקרוב (בל"א עש קלעפט זיך אין מוח) וגם למלאות פגם הג' במוחין שבמדות להגדילם ע"י הדעת המתפשט כו' שאז לא יפול הנופל לעולם וד"ל:
(יא) וזהו שארז"ל דאין אדם עובר עביר' עד שנכנס בו רוח שטות דוק'. ולכאורה אין זה מובן כלל דהעבירה בחמימות התאוה באה ואם הוא חכם לא יועיל רוח חכמתו כו'. אך הנה רמזו על ענין הנ"ל דכאשר מאיר מבחי' צלם במוח החכמ' אז גילוי אלקות בנשמה שבמוח לא יוכל לבא לידי חטא לעשות מעשה בהמה כי אם כאשר נסתלק בחי' הצלם מכל וכל לא במדות ושכל כו' אז כבהמה נחשב וזהו רוח שטות כבהמה ממש ואינו בצלם אדם כלל דהרי נא' ימותו ולא בחכמה דבחכמה כח מ"ה אין שם אחיזה למות ורע גמור כלל כידוע דבחכמה לא הי' שבירה רק במדות כו' וכ"ז דכח מ"ה דחכמה אלקי' שבנשמה מאיר ע"י הצלם א"א שיחטא אמנם במה יופסק הצלם דחכמה ומדות וגם מן הרצון בחי' כתר אין זה בא רק מסיב' לבושים צואים דמחשבה דו"מ הגם שאין בהם רע גמור רק כמו התחכמות יתירה וריבוי הרצון במו"מ אזי בחי' מקיף דצלם מתלבש בלבוש שק הזה ואינו מאיר בנר"נ ולא עוד אלא שמתגבר רוח הבהמ' עד שנכנס בו רוח שטות ויוכל לבא לחטא גמור לעשות מעשה בהמה כנ"ל וזהו שארז"ל דהרהורי עבירה קשים מעבירה