ח, א
זקופה אינו מכיר בוראו ויורד למטה כבהמה כל היום רק לפרקים כמו בתפלה כו' ולע"ל יהי' כמו קודם החטא כו') ואפי' בהמות וחיות היו מכירים בוראם וראיה מחמורו של רפב"י שלא אכל שאינו מעושר שהוא נשאר מבהמות בהררי אלף כו' (וזהו שלע"ל ידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יציר כו' אפי' בהמות ועופות וכמ"ש וראו כל בשר ממש כו' וכמ"ש ואימתך על כל מה שבראת ויראוך כל המעשים כו') ובאמת גם כל שלימות דרוח האדם העול' דעכשיו אין לו ערך לבחי' הביטול דלע"ל גם כרוח הבהמות כו' ולזה א' אנו כחמורי' ולא כחמורו של רפב"י שבא לומר דגם בחי' צל"ם אד"ם דהיינו רוח האדם העולה שבת"ח דעכשיו למטה מביטול דרוח הבהמה דקודם החטא כו' שהרי מ"ש ובכן תן פחד"ך על כל כו' פחד זה היינו כמ"ש לע"ל ובאו במערות צורים כו' מפני פחד ה' כו' הרי הפחד הזה הוא בא בבחי' גילוי עצום כאילו רואה ממש וכמ"ש ונגלה כבו"ד ה' וראו כל בש"ר כו' שכל פחד כזה אינו אלא מקרוב ממש כידוע ובחי' פחד אלקים כזה לא נמצא גם בת"ח ואנשי' גדולי' בעבודת ה' עכשיו שיהיה פחד אלקים לעיניו כאילו רואה ממש ובתמידות עד שיתחבא במערות צורים וכה"ג (רק ביחידי סגולה כדוד המלך שהיה יראה ופחד אלקים עליו בתמידות וכפחד יצחק כו' וכה"ג) ואין זה רק משום דעכשיו בחי' רוח האדם המכיר לבוראו כנ"ל אינו מקרוב ממש כמו בראייה חושיי' ממש רק מרחוק ה' נראה לו ואע"פ שמודה בהודאה גמורה מקרוב כי נתאמת אצלו הדבר מאד עד שירגיש היטב (כרוח הבהמה המרגשת שהוא בטבעיות כו' אינו בא בגילוי גמור בכלי גופו החומרי שהרי רוח הבהמה שבגופו מסתיר מאד כו') ואין הרגשה זו טבעית ממש כראי' והכר' חושיית דלע"ל ואע"פ שנצטווינו וידעת היום אתה הראת לדעת כו' ואם היה בלתי אפשר לבא לבחי' דעת והרגשה חושיית וטבעית איך יצוה על הנמנע בדרך הבריאה אלא ודאי שאפשרי הוא מאד מצד טבע רוח האדם העולה כו' רק שצריך