ח, ב
יגיעה בהעמקת הדעת ונתינת לב לזה כו' וכמו שאנו רואים שבחי' דעת האדם זה יש בכל א' מישראל רק אוה"ע מעובדי כו"מ אע"פ דקרו ליה אלקא דאלקייא אינם מרגישים ומכירים כלל רק בחי' הודאה מרחוק לבד מפני שהפרידן מאחדותו כו' אבל ישראל עלו במחשבה כו' כמארז"ל אתם קרוים אדם בצלם אלקים כו' וכנ"ל הענין הוא דציווי הזה וידעת הוא שיבא מן ההעלם דרוח האדם גם בכלי גופו החומרי להיות גם מבשרי אחזה אלוה ממש וכמ"ש למען דעת כל עמי הארץ דוקא ולא יהיה נשאר בהעלם בנפשו שנק' אמונה לבד דהרי גם שהאמונה כמו טבע בנפשותינו ירושה מאבותינו בני מאמינים ולכך לא נצטווינו על האמונה שא"צ ציווי כידוע מ"מ אנו רואים שגם שש"ש שגור בפי הכל נשים וקטנים וגם אצל קלי קלים יוכלו לעשות כל העבירות חמורות ולא יפול לבו מהזכרתו ש"ש ואדרבה יוכל לבקש עזר ה' כי מאמין בו שיעזרנו וכמו גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריי' שמבקש רחמי ה' שיעזרנו להצליח בגניבתו ואם הוא מאמין איך עושה עבירה להכעיס בוראו אלא ודאי שהאמונה מרחוק בבחי' מקיף בהעלם ולא מקרוב בלבו כו' ע"כ אין זה סתירה כלל אצלו כו' (ומ"מ יש הפרש בין מה דקרו ליה אלקא כו' קריאה לבד לאמונה דכנ"י שחזקה היא בשרשה בעצם כידוע) והנה ציווי דוידעת גם שיתקיים כל האפשרי מ"מ א"א שיבא בגילוי גמור בחומר גופו כמו שהוא בעצם בטבע רוח האדם בלא גוף כלל אך ורק לע"ל שרוח הטומאה יעבור לגמרי ויזדככו הגופים מצד גילוי אלקות למטה מטה עד שיראו כל בשר החומרי כמו רוח האדם דעכשיו שבלא גוף כו' וזהו שעכשיו צריך ציווי וידעת וכל מי שמקיים יזכה לבחי' הדעת דלע"ל שיהיה עצמית וטבעי' כמ"ש כולם ידעו אותי מקטנם כי קטן וגדול שווין בזה ממש כמו הטבעיות ששוין בה כל אדם גדול וקטן כו' אבל עכשיו א"א שיהיה רוח האדם בגוף חומרי עולה למעלה בבחי' טבעיות וראיה חושית כ"א אחר הפשטת הגשמיות כנביאים וכה"ג ועכ"ז נצטווינו וידעת להביא גילוי