כה, ד
יתנשא כדוגמת התנשאות הלל בשמחתו כו' וד"ל.
(ז) והנה יש עוד פי' בענין אחרי ה' תלכו מ"ש אחרי דוקא באופן אחר והוא בהקדם תחלה שרש ענין פסד"ז דהנה אמרז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל ואמר ר"י יהי חלקי מגומרי ההלל כו' ויש להבין מה שייכות הסידור שבחי' קודם התפילה שהיא בקשת רחמים. והלא לפני מלך ב"ו כשמבקשים ממנו דבר א"צ לספר בשבחו לפניו תחלה כלל ומלכותא דרקיע כו'. אך הנה עיקר ענין התפלה היא לפני הוי' דוקא בבחי' פנימי' כמו את פניך ה' אבקש כו' לפני ה' ישפוך שיחו וכה"ג וכמ"ש תפלה לאל חיי וכן ואני תפלתי לך דוקא כו' וכך כל בקשת רחמים בצלותא היא מלפני ה' כמו יהי רצון מלפניך דוקא ולזאת יסדו אנשי כנה"ג שתחלה צריך לסדר שבחו כו' שהוא בבחי' החיצוני' ואחוריי' טרם שיבוא אל בחי' הפנימי' דשם הוי"ה בח"י ברכאן דצלותא באמרו ברוך אתה ה' כו'. והיינו עיקר שרש ענין פסד"ז בהיות שאנו רואים בכל פסד"ז בכל הסיפור שבחי' דשם אינו רק בבחי' התהוות כל העולמות והברואים רק משמו ית' או מבחי' דיבור ואמירה בלבד כמו ברוך שאמר והיה כו' וכך כל מזמורים דהללויה אינו מדבר רק בפרטי הברואים וכמו באשרי ותהלה לדוד ארוממך אלקי המלך בחי' מל' לבד ואברכה שמך כו' בחי' שמך לבד וגם ביוצר אור בסיפור שהמלאכים משבחים ומפארים את שם המלך כו' ועד פ' ק"ש לא נז' שום דבר בבחי' שם הוי"ה עצמו רק בבחי' שם ה' שהוא רק בחי' התפשטות אור מעצמות שם הוי"ה כמשל שמו של אדם שהוא בחי' חיצוני' שבו נתפס ומלובש לפנות לקוראו בלבד ואינו נחשב מעצמותו כלל וכך בחי' שם מל' שמהווה את הכל הוא רק בחי' חיצוני' ואחוריים בלבד לגבי עצמי' הוי"ה שבק"ש וש"ע והוא הנק' ג"כ כסא ה' כמ"ש וישב ה' למלך כו' וכ"ז הכנה בלבד בסיפור שבחי שם מלכותו ית' בעולמות כדי לבוא עי"ז לבחי' הפנימי' דהוי"ה עצמו ביחו"ע ויחו"ת דק"ש ובח"י ברכאן דצלותא לפני