כז, ד
כו' היינו שהמקיף בלתי בא בגילוי אור מן ההעלם אלא הוא נעשה למגן ומחסה ומעוז בלבוש חיצוני כמו צור ומשגב ומגן כו' (וזה יותר עליון כו') אבל ענין ברוך מרחם על הארץ עד ברוך שמו הכל הוא בבחי' מקיפי' דא"ח בבחי' נר"נ ח"י ושם מקיף דנפש שהוא סוף מעשה קודם כנ"ל בע"ס דא"ח דהמל' קודם כו' והיינו מ"ש מרחם על הארץ תחילה שזהו לנגד רחם עלינו במקיף דא"י שנק' מקיף הא' דיחידה והוא ג"כ ברוך שאמר כו' כנ"ל מטעם הנ"ל דנעוץ תחילתן בסוף מעשה תחילה כו' ואח"כ מרחם על הבריות מקיף הב' דרוח (דדומם וצומח דארץ הוא בחי' נפש והבריות בחי' חיה דרוח) לנגד מקיף דא"י מקיף דחי' כמ"ש אדון עוזנו ומ"ש ברוך הוא כו' כנ"ל ואח"כ ברוך משלם כו' ליראיו בחי' הנשמות מקיף הג' דנשמה (בחי' אדם מדבר) לנגד מקיף דא"י הג' שהוא צור משגבנו ומ"ש ברוך אומר ועושה כנ"ל ואח"כ ברוך חי לעד בחי' מקיף דא"ח הד' מלמטה למעלה שהוא בחי' מקיף דחי' לנגד מקיף הד' דא"י מלמעלה למטה שהוא מגן ישענו והוא מ"ש גוזר ומקיים כנ"ל ואח"כ ברוך פודה כו' מקיף הה' דא"ח לנגד מקיף ה' דא"י דנפש שהוא משגב בעדנו בסוף מעשה בפ"מ והוא מ"ש עושה בראשי' כנ"ל ובבחי' א"ח הוא מקיף דיחידה שפודה ומציל כו' ואחר שלימות המשכות המקיפים דא"י וא"ח אמר ברוך שמו מבחי' המקיף הכללי שבבחי' העצמות ממש שנקרא רחמיך הרבים שמ"ש רחם עלינו אינו רק בחי' פרט לגביו כו' כנ"ל והוא מי שאמר והי' כו' בעל הרצון הפשוט הזה הפרטי שז"ש אלקי עולם כו' כנ"ל ששם שווין ראש וסוף דא"י וא"ח יחד וזהו מ"ד שמים וארץ כאחד נבראו שנא' קורא אני אליהם יעמדו יחדיו והוא בחי' עצמות בעל הרצון הנ"ל דלגביו תחלת גילוי המחשבה בא"י וסופה בא"ח שוין ממש מבלי ימצא ביניהן חילוק מדרגות דארץ קדמה או כו' אלא כא' עלו יחדיו ממש וד"ל). ברוך מרחם על הבריות הנה מבואר למעלה דבחי' ע"ס דא"ח ארץ קדמה כו' ששרשו בתחילת הרצון כו' וא"כ