כח, א
גם בבחי' המקיפים נמשך בסוף מעשה דווקא מבחי' מקיף היותר עליון שהוא מקיף דתחלת הרצון שסוף מעשה עלה בו תחלה לרצון זה כנ"ל ולכך אמר מרחם על הארץ תחלה שהוא חלק הדומם וצומח שבארץ ואח"כ מרחם על הבריות שהוא חלק הח"י כו' וגם בעולמות העליונים הן המלאכים שנק' חיות ובהמות כמו פני ארי' ושור כו' וכמאמר עוף זה מיכאל כו' וכידוע ונק' בריות בכלל והוא בחי' מקיף הב' וזהו מרחם על הבריות כו' (ולפ"ז מקיף הה' דא"ח דפודה ומציל נמוך מכולן והרי הוא מקיף דיחידה בבחי' א"ח שהוא משגב בעדנו במקיף דא"י בסוף מעשה בעושה בראשית כנ"ל ובאמת ענין המקיפי' דאדון עוזנו צור משגבנו כו' מאחר שנעשה בבחי' הגשמה למטה כענין ענני כבוד במדבר וכה"ג הרי זה בא מבחי' הבירורי' דא"ח דוקא וכידוע דמבחי' הבירורים דרפ"ח כו' בבחי' א"ח נעשה לבוש החשמ"ל כו' שהוא כמו מגן וצור כו' (עד שגם י"ג ת"ד בחי' שערות שהוא לבוש נעשה מבירורי' דא"ח דוקא כידוע) ומקיף דא"ח כל שהוא למטה יותר הוא יותר עליון היפך מבחי' מקיף דא"י (וראי' מבע"ת וצדיקים גדולים שבע"ת הן בבחי' מקיף דא"ח ע"כ גבוהין מצד"ג שא"י לעמוד במקום בע"ת שצ"ג הן במקיף דא"י).
(יא) ברוך משלם שכר טוב ליראיו. הנה מרחם על הבריות הוא בחי' מקיף דרוח דיצי' ומרחמנות זו נמשך ג"כ מזון וטרף לכל חי כנראה בחוש שכל חי למינהו יומשך לו סיבה להמצאות מזונו כו' אבל יראיו הן הנשמות שלמעלה מן המלאכים שנקר' חיות ובהמות והוא ההפרש בין יצי' לבריא' כו' כי המלאכים נמשכו רק מבחי' דיבור דיצי' כמ"ש וברוח פיו כל צבאם ע"כ אמר עושה מלאכיו רוחות כו' והנשמות שרשם בבחי' מחש' דבריא' בבחי' אדם שהוא מבחי' מוחי' העליונים (דבחי' ז"א דבריא' שהוא בחי' אדה"ר בכלל) והאדם הוא העובד את האדמה לתקן ולברר בחי' רפ"ח כו' והיינו מ"ש באדה"ר ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שהן רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו' שע"י זה ניתוסף האור העליון בג"ע מידי יום ויום והיינו משלם שכר טוב בתוס'