כט, ג
ועד"ז יהיה עילוי עד רום המעלות עד עצמות המאצי' וזהו רק עדיין עליי' א' דשמיטה זאת דשיתא אלפי שנין דהוי עלמא כו' ועד"ז יהי' עלייה שנית בשמיטה השנית דהיינו שג"ע דעשי' דלע"ל יתעלה בשמיט' שלאחריה להיות במדרגות ג"ע דיצי' דלע"ל כו' ועד"ז יהיה עליי' ג' וד' עד כלות ז' שמיטות שהן יובל א' ועד"ז יהי' נ' אלפי' יובלות והכל רק בבחי' תוס' עילוי גילוי אור בג"ע התחתון והעליון כו' משום שנאמ' כי עמך מקור חיים פי' עמך מקור כל גילוי אור עונג העליון בעילוי אחר עילוי למעלה מעל' עד אין קץ ושיעור מפני שעצמות אא"ס שבבחי' פנימית ועצמו' העונג העליון נק' חי לעד כנ"ל וע"כ אין קץ לבחי' תוס' הארת שכ"ר טו"ב בעילוי אחר עילוי למעלה בעליי' עד נו"ן אלפים כו' כי כמו שהוא ח"י בעצם בבחי' א"ס כך בחי' תוס' גילוי אור עצמותו אין סוף וקץ בעילוי אחר עילוי באור חדש והיינו ירוממוך סלה בלי הפסק כו' עד שאמר לעולמו די במספר נו"ן אלפים יובלות שהוא מצד צמצום עצמותו מלהאיר אור חדש בעילוי עוד יותר מנו"ן אלפים אבל מצד עצמותו לא היה מספר כלל לעליות הללו לפי שהוא חי לעד וד"ל ופי' קיים לנצח הוא בחי' ירידות אא"ס למטה מטה עד אין תכלית שזהו הנק' קיים לנצח כי כמו שעצמות אא"ס למעלה מעלה בעליות עד אין קץ כך הוא בהתפשטו' אורו למטה מטה עד אין תכלית והוא כמו אשר מחדש בכל יום מע"ב וחידוש זה הוא בחי' ירידות או"ח מבעל הרצון למטה מטה עד סוף מעשה בקיום נצחי והיינו כמשל הנ"ל שאין קץ להתפשטות העצמות של הנפש כו' כך ח"י וקיים והא בהא תליי' דלהיותו חי בעצם ע"כ קיומו לנצח וכמ"ש במ"א בענין ועתיק יומין יתיב מלכותו מלכות עלם בנצחיות דזמן לפי שיאיר בזמן מלעמלה מן הזמן שהוא בחי' ח"י בעצם הנקרא חי לעד בעצם וע"כ מתקיים גם בזמן ג"כ בבחי' נצחיות אלא שהוא נצחיות דזמן אבל הא בהא תליא והיו לאחדי' ממש והיינו חי לעד וקיים לנצח וד"ל.
(יג) ברוך פודה ומציל הנה זה בבחי' מקיף דיחידה שהוא מקיף