לב, ד
באלקי' כמו ע"י ההתבוננות אחרי הוי"ה בפסד"ז כנ"ל א"כ שניהם כא' באין בשיעור ומדה א' ממש דהיינו ערך קירובו בהשגה הוא עצמו ענין א' ממש בריחוק ממקומו וקירובו זה הוא עצמו הריחוק ממקומו והריחוק ממקומו הוא עצמו הקירוב ולא שזה מוקדם לזה כלל וע"ד שאמר באברהם הלוך ונסוע מדרגא לדרגא היינו שעילוי המדרגה הוא ממש עילוי ערך הריחוק מגופו ולא ב' דברים הן כמשל הילוך גשמי הנ"ל וד"ל.
(וכ"ז תירוץ לנבוכים בעצמם לומר נואש לנפשם בהיותם בלתי מרגישים ומכירים בנפשם איזה שינוי בריחוק והזזה מהתקשרות בגופו כלל גם שמעמיקים בהשגות אלקות דודאי זהו דבר שא"א כמובן מתוך כל הנ"ל שהקירוב והריחוק א' הוא ממש וא"כ אם בהשגת אלקות יש קירוב בנפשם ודאי הוא עצמו בחי' הזזה וריחוק מגופו לפי ערך א' ממש אם לא שאין בהשגה שום קירוב כלל ואין האמת כן לכל טועם טעם בנפשו בדא"ח כי ודאי נתקרב נפשו אם מעט או בעומק יותר ומה שאינו מרגיש הריחוק והזזה ממקומו אין זה רק שבלתי מורגש הוא אבל ודאי ניזוז ונעתק ממקומו מאחר שהוא הוא הקירוב עצמו כנ"ל רק שאינו מרגיש בבחי' יש ודבר הנראה לעינים ובאמת לא יורגש זה כלל כי כאשר בא להשיג ולהכיר זה בעצמו לא ימצא מאומה וע"כ העצה רק לעסוק בקירוב ביגיעה גדולה וממילא הריחוק מעצמו בא גם שבלתי מרגיש ולא יחפש בעצמו כלל וסמוי מן העין ברכה מצויה כי ודאי לא ימנע ה' טוב זה להולכים בקירוב אחר קירוב כו' ולא יהיה כל מגמתו רק בקרבת אלקים מצד עצמו ולא מצד חפצו שיהיה מורגש ויטיב לבבו מזה שע"ז נאמר לא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלות לבו בלבד ואע"פ שנא' קרבת אלקים לי טוב לי דוקא היינו מצד עצם קרבת אלקים חיים כי חיי החיים הוא כו' וכידוע וד"ל). אבל הנה יש הילוך שהולך ושב לאחור דהיינו שאחר שנתקרב ביותר והגיע למקום מחוז חפצו ישוב לאחור מעט מעט עד שחוזר לבוא אל מקומו הראשון ויש דבר זה בכלל ההילוך כאשר גמר הילוכו וכבר בא לקצה מחוז חפצו וגם בפרט בכל