שערי תשובה - שער התפלה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ - לג, א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/index.htm">שער התפלה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/33a/33a.htm">לג, א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/33b/33b.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/32d/32d.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>לג, א</div></p> <p class=bodytext>הילוך ונסיעה שחוזר לאחור וכו' והנה בהילוך כללי גם שחוזר אח"כ עכ"ז נק' הילוך הראשון בשם הילוך אחר שנתרחק לגמרי ממקומו הראשון וכבר בא למקום שהלך לשם אבל בהילוך פרטי אם חזר מיד הרי לעולם עומד במקומו הראשון ולא הלך מאומה כו'. וא"כ לפ"ז יש להבין מ"ש בס"י אם רץ לבך שוב כו' דהיינו בהילוך בתפלה אם רץ לבו באהבה וקירוב אחר קירוב כנ"ל שוב כו' שזהו כמו ענין מתהלך שהולך ושב שלעולם לא הלך יותר כי גם אחרי שובו הולך הרי חוזר מיד ונמצא עומד במקומו הראשון כו' והנה בסדר הנסיע' במסעות אין הענין כן שהולך ושב לאחור אלא רק עומד במנוחה ואינו שב לאחור וגם אינו נוסע וכמו מסעות שבמדבר דכתיב ויסעו ויחנו והחניה גורמת הנסיעה דוקא כי כל חניה היא בשביל נסיעה שאחריה ע"כ צריך לנוח מנסיעה הקדומה ובלא טעם נסיעה שאחריה לא היה נח כ"כ וזה לא כמו שוב שאחר הרצוא שהוא הולך לאחור כו' ולזה אמ' באברהם הלוך ונסוע שהליכה זו מעתקת אותו ממקום למקום כנ"ל וכל העתקה נתרחק בה ממעמדו ונתקרב בה למקום חפצו כנ"ל רק שא"א שיהיה ההילוך בבת א' כ"א במנוחה וישיבה בין נסיעה והילוך זה לנסיעה והילוך שלאחריו. והנה כמו במסעות שבמדבר דכתיב ויהי בנסוע ויאמר קומה ה' כו' ובנוחה יאמר שובה כו' כך הוא במלאכי' שנק' מרכבה עילאה שהדגלים שבמדבר היו נוסעים כדוגמתו כמ"ש בזוהר פ' פקודי והוא בבחי' נסיעה וחניה כמ"ש בזוהר פ' בשלח על מימרהא נטלין ועל מימרהא שראן כו' וכמ"ש ובשתי' יעופף כו' (שהוא בחי' שם מ"ב שעי"ז כל בחי' העלאות מלמטה בשית תיבין דאנא בכח שאומר לפני קבלת שבת ובק"ש שעל המטה כמשית') והפריח' לפעמי' למעלה ולפעמים למטה וכן אמרו מעולם לא ירדה שכינה למטה מי' כו' דהמרכבה לפעמי' מעלין כמו רוממי שדי והחיות נושאות ולפעמי' יורדין למטה כמו בהתגלות מראה הנבואה לנביאים וכגילוי שכינה בהיכל ק"ק שבבהמ"ק למטה ממש וכה"ג וא"כ לפ"ז יש להבין מ"ש במרכבה והחיות רצוא ושוב כו'</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/33b/33b.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/32d/32d.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>