לג, ב
וענין רו"ש אינו כענין הולך בנסיעה וחניה כו' וד"ל.
(יח) אך הנה תחלה יש להבין כל האופני הילוך הנ"ל בתפלה. הא' בחי' הילוך הנק' העתקה והזזת נפשו מחומר גופו שהוא עצמו הקירוב לאלקות בנפשו כנ"ל ויש בזה חלוקי המדרגות הרבה דהיינו בעומק אחר עומק כמו הלוך ונסוע מדרגא לדרגא כו' (כידוע לכל עוסק ועובד בקרב' אלקים בתפלה וכה"ג שיש מתקרב בנפשו במוחו ולבו אבל אינו בעומק כלל וכלל רק מרחוק ה' נראה לו בגילוי אור במוחו ולבו ונדמה לו כאמת וכאשר יתקרב מוחו ולבו יותר בעומק (בל"א דער הערט טיפער) עד שנקבע בנפשו יותר בעומק הרי קירוב הראשון כריחוק גמור יחשב בלבו כו' וכך הוא הולך במשך הזמן עד שנעשה קרוב ממש בבחי' התקשרות עצמיות כמ"ש באריכות בקונטרס ההתפעלות כו'). ואמנם הנה ידוע ליודעים בכל עליות מנמוך לגבוה צריך להיות שפלות ונפילה בעצמו עד שיאבד מקומו הראשון לגמרי ואז יוכל לעלות (עד"מ רקבון הגרעין שנעשה מיש אין יכול לשרות בו אין דכח הצומח מחדש בתוס' עילוי כו') וכנ"ל בענין אם נבלת בהתנשא כו' ובענין המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו כו' שהשפלו' גורמת ההגבהה דוקא ולזה לפני כל ההגבהה והתנשאות בעילוי הנפש במדרגת ההתקשרות והדביקות באלקות בעומק יותר מן הראשון צריך להיות תחלה השפלות העצומה (בל"א אראפ פאל בייא זיך זייער שטארק כו') כמו אם נבלת בעצמך ממש אז בהתנשא ומובן ממילא שלפי ערך העילוי וההתנשאות בעומק הקירוב לאלקות כך צריך להיות תחלה עומק ההשפלה בעצמו ביותר (בל"א אין טיפע צו בראכנקייט צום ביין כו') וכל שההשפלה וההכנעה אינה בעומק כ"כ לא תהיה העילוי אח"כ כ"כ כמובן מענין עומק תחת עומק רום הנ"ל בענין מתוך כובד ראש שלפני התפלה (באות בי"ת) וא"כ ערך עילוי המדרגות היינו לפי ערך השפלות והנפילה בין זו לזו עד שבעילוי ודביקות והתקשרות היותר עליון בעומק נקודת הלב והמוח צריך שיהיה לפניו תכלית עומק