לד, ג
שבזה דוקא עיקר ההזזה וההעתקה ממקומו כו' (כנראה לכל טועם טעם קירוב אלקי שבהכרח לפי ערך קרבתו יש בו השפלות שהוא השלכת חיי הבלו במ"ש הטבעי יותר המבואר בקונטרס הנ"ל) וז"ש דוד אתהלך לפני ה' גם כשמתהלך בבחי' שפלות הזאת שנראה כנסוג אחור ואינו מקורב ועומד בתענוג אדרבה משפיל עצמו בבכי' היפך החדוה האלקי' גם בזה הריחוק הוא לפני ה' ממש כמ"ש במ"א וכל זה בבחי' שפלות שמשפיל א"ע שנק' שמאל דוחה שבמקבל שאין הריחוק רק בשביל הקירוב עד שגם הריחוק נק' קירוב כנ"ל אבל הנה בחי' שמאל דוחה שבמשפיע למקבל היינו ענין ובחי' השפלות שבאה במקבל לא מצד עצמו כלל וכלל כי לא השפיל א"ע כלל רק מצד המשפיע בלבד והוא בהיות כאשר המשפיע מראה עוז גדולתו ורוממותו בתכלית הרוממות וההתנשאו' כמו במ"ת בהגלות נגלות רוממו' אור עצמות א"ס ב"ה בגילוי קולות וברקי' וענן כבד כו' דכתי' וכל העם רואי' את הקולות כו' וירא העם וינועו כו' שנפל חרדה גדולה עליהם עד שלא יוכלו לעמוד בקרוב ולא יוכלו להתאפק מלבקש על נפשם למשה לומר דבר אתה עמנו ואל ידבר עמנו אלקי' פן נמות כי תאכלנו האש כו' וכמ"ש במ"א בענין ובמורא גדול זו גילוי שכינה שבחי' יראה ל' נקב' היא הבאה רק מחמת הכנ' דמקבל כמו ויירא ויאמר מה נורא המקום כו' והיראה שנופלת מצד אימה ששולח ושופע מי שמתייראי' הימנו הנק' נורא בעצם הוא הנק' מורא לשון זכר וד"ל. עד"מ הידוע כאשר אדם מכין א"ע ליכנס למלך שמפני רוממות המלך מתחיל להכיר ערך שפלותו עד שנרתע ומפחד ליכנס וכל זה שמאל דוחה שמשפיל א"ע לפי ערך השגת עצמו לגבי רוממות המלך כו' וגם שנרתע מפחד הכל במדה ושיעור ערך מה שיוכל לעשות בעצמו בלבד שאינו רק כפי הקיצור בכלי השגתו ברוממו' המלך ואין שפלות וירא' זו בא' מהשפעת המלך כלל אבל כאשר כבר בא ונכנס ועומד בקרוב למלך מתבטל ומתפחד בפחד וביטול שאינו מצד הכנת