לה, א
עליון מבחי' הרצוא כידוע שביטול אימה זאת שמחמתו מתרחק גבוה הרבה גם מבחי' הקירוב שבא אחרי השפלות העצומה שמשפיל א"ע בבחי' שמאל דוחה דמקבל הנ"ל וגם יש להבין ענין הילוך זה למה נק' הילוך אחר ששב לאחור שנמצא עומד במקום א' כנ"ל. והנה יש להקדי' לזה מרז"ל במ"ש וגילו ברעדה במקום גילה שם תהא רעדה שר"ל שלא יהי' ב' דברי' גילה תחלה ואח"כ רעדה אלא במקום גילה עצמה שם דוקא תהא רעדה וזה ב' הפכי' בנושא א' לכאורה איך יגיל וירעד כא' ממש. אך הנה ידוע דהגילה שהוא החדו' באה מצד האהבה והקירוב והרעדה באה מצד היראה העצומה עד שירעד וינוע וארכבותיו דא לדא נקשן כו'. והנה באברהם נאמ' אברה' אוהבי שהי' מדרגתו בבחי' האהבה והקירוב שהוא בחי' הגילוי וחדוות ה' כו' ובוודאי לא הי' חסר ממדרג' הירא' רק שהי' באהבתו כלולה היראה בהעלם וביצחק שהי' בבחי' הפחד אלקים וכמ"ש ופחד יצחק וכו' הי' כלול בו בחי' אהבה וקירוב דאברהם בהעלם והיינו ע"ד וגילו ברעדה שבגילה כלול הרעדה ופחד בהעלם ובפחד ורעדה כלול הגילה וחדוה בהעלם שזהו עיקר ההפרש בין אברהם ליצחק ויובן זה בעבודת ה' בתפלה עד"מ כמו השרים היושבים בשמחת הסעודה של המלך ביום חתונתו או בשמחת לבו כשעושה משתה לשריו ועבדיו כאשר באה לו בשורה טובה מניצוח לשונאו וכה"ג והנה לפי שהמלך שמה יתפעלו השרים בשמחתו וישמחו גם הם עמו ויבואו לבחי' קירוב בתכלית אך בעוצם הקירוב והחדוה עמו יאיר אור אימתו ופחדו בתוך לבבם בהעלם עד שבמקום גילה עצמה תהא אז רעדה ופחד גדול בהעלם וכן להיפך גם במקם רעדה ופחד בגילוי שם תהא גילה וחדוה מצד עוצם האהבה והקירוב בהעלם וכל העלם נקרא התכללות דבר בהיפוכו כהתכללות הגילה ברעדה או רעדה בגילה כו' אבל שיהיו שניהם כא' ממש א"א להיות כ"א באופן שהם דבר א' ממש ולא דבר והיפוכו כלל וזהו ענין ההפרש בין שני מיני התכללות הללו דהיינו בין התכללות