שערי תשובה - שער התפלה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ - לה, ב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/index.htm">שער התפלה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35b/35b.htm">לה, ב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35c/35c.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35a/35a.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>לה, ב</div></p> <p class=bodytext>דבר בהיפוכו בהעלם שהם דבר והיפוכו עכ"פ רק שמתכלל א' במנגדו ולא יסתור לו אבל לא שהיה כמוהו ממש ובין התכללות ב' מנגדים להיות כא' ממש והוא שיהיה הגילה עצמה בחי' רעדה ופחד והפחד עצמו הוא הגילה שזה א"א בהיותו בבחי' התפשטות המציאות כשהוא מציא' יש ודבר מה בפ"ע רק כאשר הוא בטל מכל עצמותו ולא נשאר בו רק בחי' עצמיותו לבד אז יוכלל בו ב' הפכים כא' ממש וזה אנו מוצאים בבחי' התכללות חו"ג שבנפש שבבחי' יחידה התכללותם כא' ממש משא"כ מבחי' יחידה ולמטה כמו ברצון ותענוג ושכל ומדות שמתחלקים חו"ג ביותר רק שנכללים זע"ז ע"ד הנ"ל בגילה ורעדה כו' וכמו שידוע בענין שיר פשוט ושיר כפול ושיר מרובע כו' שהשיר הוא בחי' התפעלות עצמות הנפש בעלותה מכל עצמותה כו' וכאשר השיר וניגון בא בבחי' התפשטות רצון ותענוג שמתפשט מעצם הנפש ממש כלול חו"ג כמו קול התנועה של הניגון בחדוה בפ"ע וקול של ניגון שבבחי' מרירות בפ"ע נקרא חו"ג מחולקים וכשהן מתכללים בתנועות קול א' ממוזג מאמצעות שניהם כא' לפי אופן התענוג כשכלול מדבר והיפוכו לא ניכר התחלקות ב' הפכים כלל אבל עכ"פ יש דבר והיפוכו כמו בהתפעלות התענוג להתענג על ה' בתפלה שחדוה באה בתענוג זה מגילוי אלקים חיים בהארה וחיות והיפוכו בתנועות מרירות מריחוקו מאור גילוי אור עליון כשמשפיל א"ע כנ"ל והגם שהוא עצמו הקירוב שהרי מצד עוצם תשוקתו ותענוג שלו יתמרמר בהיפוכו כו' (ונקרא גבורה שבחסד שבתענוג כו') מ"מ יש דבר והיפוכו חדוה ומרירות רק שהמרירות מכח החדוה והעונג באה וכלולה בו בהעלם בשעת גילוי העונג ולהיפך בגילוי המרירות יש העונג וחדוה בהעלם ע"ד הנ"ל בגילה ורעדה כו' והוא הנקרא שיר כפול מב' מדרגות דחו"ג בעליה וירידה קירוב וריחוק כלולים זע"ז בתנועה א' ממוזגת מאמצעות כח שניהם דוקא (כידוע לכל טועם טעם עונג האלקי בתפלה שדוקא כח העונג כלול מתנועות המרירות כאילו הוא מתענג ממש בתנועה</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35c/35c.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35a/35a.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>