שערי תשובה - שער התפלה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ - לה, ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/index.htm">שער התפלה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35c/35c.htm">לה, ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35d/35d.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35b/35b.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>לה, ג</div></p> <p class=bodytext>זו דמרירות ואינה נבדלת כלל וכלל מתנועות העונג שבחדוה כי כח א' להם וממקור א' יוצאים שניהם כא' כו' ולפ"ז יובן מה שימצא בחי' ההשפלה העצומה הנ"ל (באות י"ח) שנק' (בל"א צו בראכנקייט טיף זייער כו') הוא בא רק מכח עומק העונג שיש בנפשו בחדות ה' כו' והכל א' ומתכללים לפעמים בתנועה א' כנ"ל ולפעמים יתחלקו להיות בזא"ז כו') ועכ"ז נראים כדבר והיפוכו רק שבאמת כח א' הוא ממש בבחי' יחידה עצמה והוא הנק' שיר פשוט בבחי' התפעלות עצמיות ממש הנ"ל (באות י"ח) שאינם נראים כדבר והיפוכו כלל רק מתאחדים בעצם ומהות א' ממש הנקרא התכללות עצמיות שאינם דבר והיפוכו כלל והיינו שיר עצמי מעצמות כל הנפש הפשוטה שחו"ג שבעצמיות א' הוא ממש כו' (ולפ"ז בחי' ההשפלה העצמיות הנ"ל עם התענוג וחדוה העצמית א' הוא ממש וכנ"ל בענין שפיכת נפש שזהו עצמו תכלית הקירוב העצמי כו') (ושיר מרובע הוא התכללות דבר והיפוכו ממש כשחו"ג דחדוה ומרירות מתחלק עפ"י החו"ג דמוחי' דחו"ב כמו בכונה שבמוח בניגון שנחלק ע"י הדעת כו' שנעשו ד' מוחין שנקרא מרובע) וז"ש דר"מ היה מנגן בצלותא בכל מיני ניגון להורות על בחי' התכללות חו"ג בכל התחלקות שלהם ברצון ומוחי' ע"י בחי' התפעלות עצמיות דיחידה שנקרא שיר פשוט כו' ועד"ז יוכל להיות גם ענין גילה ורעדה כא' ממש כנ"ל והוא בהיותו בבחי' ביטול והפשטה מעצמותו ולא בהיותו בבחי' התפשטות דבר מה כמו ברצון תענוג ושכל וכו' כנ"ל בענין שיר פשוט וד"ל.</p> <p class=bodytext>(כא) <span class=cup>ואחר</span> כל זה יובן בבחי' השוב שאחרי הרצוא הנ"ל שמעלתו יותר עליון גם מבחי' הקירוב העצמי שאחר השפלות העצומה הנ"ל בשמאל דוחה דמקבל כו' כי הנה הגם שמבואר למעלה דמה שיוכל להיות גילה ורעדה או חדוה ומרירות כא' ממש הוא בא דוקא בבחי' התפעלות עצמות הנפש שאין למעלה מזו מכל מקום אין זה רק בבחי' הכנה דמקבל ואע"פ שיוכל להפשיט מכל עצמותו כמו בבחי' שיר פשוט הנ"ל (וכמו דוד שהיה</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35d/35d.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/4/35b/35b.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>