לה, ד
מפזז כו' בבחי' ביטול עצמותו מכל וכל כו' גילה ורעדה כא' ממש וכה"ג) אבל אין כ"ז ערך כלל לגבי בחי' ביטול והפשטת העצמות דמקבל כשנעשה רק מצד הארת המשפיע עליו כמו כשמתבטל מפחדו ואימתו עד שנסוג אחור ועומד למרחוק שבחי' ריחוק זה שמתרחק ביותר מפני שאינו יכול לעמוד כלל הרי זה ביטול העצמות ממש שלמעלה הרבה מבחי' התפעלות העצמיות שיש מי שמתפעל עכ"פ כו' כמו ענין מה תשתוחחי נפשי כו' שנקרא שפיכות הנפש בהשפלה עצומה מבחי' כל העצמיות שבזה עצמו הקירוב העצמי בראותו פני אלקים ה"ז דוקא כפי מה שיש כח התפעלות עצמיותו להכיל הקירוב כו' מה שא"כ בחי' ביטול העצמות לגמרי עד שא"י לעמוד כלל לא יש בכח העצמיות להכיל הקירוב והדיבוק כו' וא"כ זהו יותר עליון הרבה ואין זה רק מכח עצם הרוממות של המשפיע בהגלות נגלות למקבל כמו שהוא בעצמו ממש שלא יכיל אז כל מהותו לעמוד במעמדו ומצבו בבחי' מהות דבר כו' ע"כ יברח לנפשו ויעמוד מרחוק כדי שיוכל להשאר במהותו כמו וינועו ויעמדו מרחוק שזה רק מצד מורא גדול של עצמות המלך (כנ"ל באות י"ט) א"כ הרי בחי' אור העצמות ממש האיר עליו ע"כ לא יכול לעמוד כלל אשר לא יהיה כזה גם בקירוב היותר עליון מאחר שגם בקירוב היותר עליון יכול שאת בנפשו ולא יתבטל לגמרי בהכרח שאין האור שמקבל מעיקר העצמות של המשפיע שאם הי' מקבל בחי' רוממות העצמית ממש הי' מתבטל (וכמ"ש במ"א בענין הושיט אצבעו קטנה ביניהם ושרפן כו') לגמרי כו' והוא ענין יתרון המעלה דבחי' שמאל דוחה דמשפיע על בחי' שמאל דוחה דמקבל כו' וזהו ענין הילוך השני דהריחוק הוא ריחוק באמת ואינו בשביל הקירוב אלא אדרבה לא יכול לעמוד בקרוב ע"כ בורח לעמוד מרחוק כו' והגם שבא אל עצמותו שהוא ההיפוך מבחי' הביטול והפשטת עצמו בקירוב כו' מ"מ הוא למעלה הימנו הרבה כי מה שבטל מעצמותו בקירובו אינו רק ביטול ההתפשטות של עצמותו אבל בחי' עצמותו נשאר רק שהוא בבחי' התפעלות עצמיות