לו, ג
נופל עליו היראה בלבו בלי יוכל להמלט או לבטלה בלבו כלל (וכמ"ש במ"א בענין לא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ כו' מצד מורא גדול כו') ואמנם הנה להבין זה יש להקדים תחילה ענין ובחי' הילוך אחרי ה' באופן השני שהולך מלמעלה למטה דוקא הנז' למעלה (באות ט"ז) והוא פי' השני בענין הליכות עולם לו והן מעשה המצות שנק' ארחות ה' ודרכי נתיבותיו שהוא עצמו הולך בהן מלמעלה מעצמותו למטה באבי"ע כו' וכשהוא עצמו הולך מלמעלה הרי פניו בראש כו' וז"ש אביטה אורחותיך אביטה לפני אלקים ממש כשהולך באורחותיו כו' שזהו למעלה ממדרגת ההולך אחר המלך ואינו רואה פניו כלל כנ"ל שם באריכות שמה שלא יוכל לבוא לקירוב אמיתי זה דראי' פני אלקים כ"א ע"י שתשתוחח נפשי כו' כמ"ש מה תשתוחחי כו' מתי אבוא ואראה פני אלקים וגם בחי' פני אלקים זה רק לפי ערך המקבלים לבד אבל בהילוך האדם בדרכי ה' ואורחותיו במצות מעשיות יראה פני ה' ממש שהוא מבחי' הפנימיות והעצמיות שלו ממש עד"מ פני המלך כשהולך בעצמו כו' וזהו ג"כ ענין ואותו תיראו שהוא ע"י ענין מעשה המצות שאחרי הקירוב בתפילה לילך בדרכי ה' בבחי' ראי' פניו ממש כמ"ש אביטה אורחותיך (ויראה אותיות ראיה ותיראו לשון ראיה והבטה ג"כ) והוא עיקר בחי' השוב שאחרי הרצוא שבתפילה כידוע שזהו יותר נעלה הרבה מבחי' אחרי ה' תלכו שבתפילה והוא מטעם הנ"ל (באות ט"ז ושזהו המאמר דהדבק במדותיו דוקא כו') ובזה יתכן בחי' הבחירה לבחור במעשה הטוב דמצות אם לאו לכך מצוה לומר ואותו תיראו להדבק בדרכיו ואורחותיו כו' וד"ל.
(כג) ואמנם הנה עדיין לא מתישב היטב ענין זה דאותו תיראו שהרי מטעם הנ"ל בבחי' שוב זה שאחר הרצוא דתפלה הרי הוא מורה בחי' ביטול העצמות לגמרי ורק מצד אור המשפיע שגדול הרבה מכח הפשטת עצמו שבא מכח המקבל כו' א"כ הדרא קושיא לדוכתה איך יתכן בזה בחי' בחירה וגם