לו, ד
שהכונה הוא בהולך בדרכי המצות שיש בהן בחי' בחירה היא גופא יש להבין מאחר שהולך באורחות ה' ומביט ורואה פני המלך ממש כנ"ל הרי בא לבחי' ביטול העצמו' ממילא לבלתי יוכל להפרד כו' וכמ"ש תהי' יראת ה' על פניכם לבלתי תחטאו כו' א"כ מה זה שהוצרך לציווי דאותו תיראו כו' וכן א' ועתה מה ה' שואל מעמך כ"א ליראה הרי תלויה בבחיר' שצריך לשאול שירא את ה' כו' ואינה יראה עצמית ולכאור' מ"ש ואותו לשון העלם דקאי על בחי' עצמותו ממש הרי הירא' ממיל' נופלת מהארת רוממו' העצמו' דוק' ולא מצד עצמו וא"כ למה אמר תיראו דמשמע מצד עצמיכם כו' אך הנה להבין זה יש להקדי' מאמ' דריב"ק במשנה למה קדמ' פ' שמע לפ' והיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות ויש להבין מהו ההפרש בין עומ"ש בין עול מצות הלא גם עול מצות אינו רק מצד עומ"ש בלבד כו'. אך הנה ידוע בענין המצות שיש בהן ב' מדרגות הא' שרש המצות כמו שהן למעלה מעלה בחי' רצונותיו ית' הפנימים ועצמיים שנק' אורחות הוי' (והוא בחי' ארחין דגלגלתא דא"א כו' וי"ג חוורתא בחי' פנימי' התענוג שברצון כו' כידוע) שזהו בחי' הילוך באופן הב' הנ"ל (באות ט"ז) שע"ז אמ' אביטה אורחותיך שהוא בחי' פנימי' הרצון העליון כמו שהוא למעל' בעצמות אא"ס שזהו נק' אורחין ושבילין שעצמותו ממש הולך בהן מלמעלה למטה עד"מ מרצונותיו של אדם התחתון הפנימי' שנמשך כל עצמותו בהן כו' ונק' מצותי וחוקותי (כמו שכתוב במקום אחר בענין הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית וכהאי גוונא כו' וגם האבות קיימו כל המצות ברוחניות כמו שהן בשרשן למעלה באצי' כו') והמדרגה הב' במצות הוא אשר ירד אור רצון העליון להתלבש למטה בפ"מ גשמית בציצית ותפילין ולמטה (וגם למעלה הוא בחי' התלבשות האור בכלי כתפלין דמארי עלמא וכה"ג) וכאשר הרצון בא בבחי' מעשה ודאי אין לו ערוך לגבי עצם אור הרצון שבמצוה זו עצמה כמו שהיא למעלה