מ, ג
עולה תחלת הרצון כו' כנ"ל מ"מ עדיין לא בא סוף זה לידי קיום בפ"מ רק עדיין הוא בתחלת המחשבה בלבד דהיינו מה שתחלת מחשבתו רק בשביל סוף מעשה שסמ"ע זה אינו רק בתחלת המח' וא"כ אין לו שלימו' להקרא ראש ומקור לתחלת המחשבה כ"א כאשר סופו כתחלתו בתחלת המחשבה והוא כאשר בא לידי גילוי מעשה דוקא בפ"מ שאז דוקא נשלם בחי' סוף מעשה שעלה בתחלת המחשבה כו' וד"ל וזהו הנק' אמת כאשר סופו כתחלתו והוא בנתינת התורה שהרצון יבוא לידי מעש' דוק' שזהו סומ"ע שעלה במח"ת בא לידי גילוי בפ"מ וא"כ מ"ש נעשה ונשמע הגם שזהו מצד בחי' סומ"ע שעבמח"ת כנ"ל אין זה אמת עדיין רק כאשר סופו כתחלתו והוא כאשר קיבלו התורה להביא הרצון בפ"מ כמ"ש היום לעשותם כו' שאז נשלם סוף מעשה שעלה במחשב' כנ"ל וזהו שצריך לקבל עליו עומ"ש בתחלה ואח"כ עול מצות להביא בפ"מ שיהי' סופו כתחלתו שהוא בחי' אמת דתורה וד"ל) ולפ"ז יוכל לפרש בחי' עומ"ש בתחלה כענין נעשה ונשמע שקודם מ"ת שזהו בחי' סומ"ע כמו שהוא במח' תחל' כנ"ל ואח"כ עול מצות בקיו' הרצון במעש' בבחי' קבל' התור' שנקרא אמת בבחי' אור ישר דראש תוך סוף שהמעש' בא באחרונ' ובפ' שמע הוא בבחי' א"ח דבכל מאודך שבחי' המעשה קודם למחשב' ורצון כנ"ל בענין נעשה ונשמע כו' וכמו שבלא נעשה ונשמע דא"ח לא היה קבלת התורה בבחי' א"י כך בלא א"ח דקבלת עומ"ש בפ' שמע א"א להיות בחי' ההמשכה דא"י בקיום המצות בפ' והיה א"ש דהא בהא תליא וד"ל ולפ"ז עולה בסגנון א' עם ענין הנ"ל (באות כ"ה) בבחי' התכללות חו"ג דב' פרשיות שבפ' שמע הוא בחי' א"ח דשם מ"ב ובפ' והיה בחי' שם ע"ב כו' שהוא בחי' א"י כו' וע"י התורה נכללים זע"ז עד שיוכל להיות אור החסד בכלי הגבורה כו' כמ"ש שם באריכות ואמנם משם נראה שבחי' אמת דתורה היינו בחי' הממוצע דלכך נק' בריח התיכון אמת משני טעמים א' שמחבר ימין ושמאל ולא ימצא בחי' אמת לא בימין שנפסק כחו מצד השמאל הסותרו ולא בשמאל