מא, א
ודיבורו רק לדבר ה' הזה וכמו שרבה יתיב באימתא ופתח בשמעתתא וכמו בשעת קבלת התורה שעל כל דיבור כו' והרי אמרו היום בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים כי דבריו חיים וקיימים ומתחדשים בכל יום כאלו היום שומע בהר סיני וז"ש אשר אנכי מצוך היום ממש ולכך אמרו השמע לאזניך מה שאתה מוציא בפיך פי' מה שאתה מוציא בפיך הוא מא' עד תי"ו בחי' כ"ב אותיות דאורייתא שנקר' קול ה' שהיה במתן תורה ממש כמו שכתוב וירד ה' כו' וידבר כו' ודבריו חיים כו' ובחי' אתה זה הוא המוציא בפיך דבר ה' זה כנ"ל והשמע לאזניך הוא ע"י קבלת עול מלכות שמים לשמוע באזניו אל דבר ה' שאתה זה מוציא בפיך כמו אוזן ששמעה בהר סיני מפי הגבורה י' הדברות ממש (ופי' השמע ולא אמר שמע הוא מה שמכין לאזניו שישמע כו' וכמו שאמר עשה אזניך כאפרכסת כו' וכדי שיהיה אוזן שומעת הוא הנקרא השמע לאזניך ל' מפעיל שזהו ממש ענין נעשה ונשמע שהיה בחי' הכנה לעשות השמיעה אח"כ במ"ש נעשה וממילא נשמע כנ"ל והוא בחי' קבלת עומ"ש הנ"ל שעושה את השמיעה וזהו השמע לאזניך על ידי קבלת עול מלכות שמים שבפ' שמע ואח"כ ישמע מה שאתה מוציא בפיו שהוא כמו בשעת קבלת התורה כנ"ל) וזהו את ה' האמרת היום וכמארז"ל מה להלן באימה ויראה כו' ולכאורה איך יתכן לומר שיהיה אימה עכשיו כמו בשעת מ"ת דכל העם רואים כו' אך לפי שהוא יושב ושונה כנגדו ממש כמו במ"ת ע"כ מה להלן כו' וד"ל וזהו את ה' האמרת היום כמו במתן תורה ממש וזהו עיקר מצות ק"ש באומרו והיו הדברים האלה כו' מצוך היום להיות בעיניך כחדשי' וע"כ מצות ק"ש כוללת לכל המצות כמ"ש וזאת המצוה כו' לפי שמצות ת"ת כנגד כולן ועיקר מצות ק"ש הוא בשביל מצות ת"ת דהיינו להיות הקב"ה יושב ושונה כנגדו בכל אשר ילמוד כמ"ש את ה' האמרת היום כו' היינו ע"י מצות ק"ש דוקא (ולכך יצא י"ח מצות ת"ת בק"ש דד"ת היא והיא פנימית ומקור למצות ת"ת וגם שנחלקו לב' מצות עשה מצות ק"ש מצות ת"ת היינו מטעם