מג, א
אדם בחי' מ"ה דמברר לב"ן כידוע בפי' אדם כי יקריב מן הבהמה וכמש"כ אדם ובהמה תושיע כו' אדם גי' מ"ה ובהמה גי' ב"ן וכתיב וזרעתי את ב"י זרע אדם שזרוע לצדיק עליון כמ"ש אור זרוע לצדיק כו' שהוא נה"א וזרע בהמה נפש דנוגה נה"ב וכמ"ש רוח האדם העולה כו' ורוח הבהמה היורדת למטה כו') והנה באמת יש להבין עוד מה שהתפלה מדרבנן ולא נמנה בכלל רמ"ח מ"ע דלכאורה היא העולה על כלנה מאחר שהתפלה היא עיקר דביקות הנפש באלקות כו' וגם יש להבין למה תקנו אנשי כנה"ג לק"ש וברכותיה בין פסד"ז לתפלה ומה שייכות לתפלה עם ק"ש שקדמה לה (כידוע בענין סמיכת גאולה לתפלה שהוא בבחי' היכל ק"ק היכל הז' ובאמת ויציב בחי' היכל הרצון ובק"ש בואהבת הוא היכל האהבה וסדר המדרגות תחלה בהיכל אהבה דק"ש ואח"כ בהיכל הרצון ואח"כ בהיכל ק"ק היכל הז' כו') אך הנה שרש הענין הוא להיות שמבואר למעלה בבחי' מדרגות חלוקות דתורה ומצות שהתורה בבחי' מוחין ואברי' הפנימי' שבאדם והמצות בבחי' רמ"ח איברים החיצונים והן רמ"ח תיבין שבק"ש כו' כמ"ש שם באריכות והנה שרש התפלה הוא בבחי' ח"י חוליות שבשדרה והן בחי' ח"י ברכאן דש"ע שהן בחי' ח"י חוליות דאדם העליון דאצי' וז"ש ח"י ח"י הוא יודוך כו' ונק' צדיק ח"י עלמין (ובל' הגמרא אמרו בליליא מה עביד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עולמות שנא' רכב אלקי' רבותים כו') ולזה הטעם לא נמנה התפלה במנין רמ"ח מ"ע כי המצות הן בבחי' איברי' דמלכא אבל התפלה בח"י חוליות הוא בחוט שבח"י חוליות שבו ועל ידו עובר ההמשכה וחיבור אור וחיות מן המוחין שבראש בשביל קיום כללות כל הגוף לאיברים פנימי' וחיצוני' כי ע"י החוט שמתחבר ע"י ח"י חוליות יש בחי' קיום והעמדה לכל הגוף מראש לרגל כא' כו' וד"ל.
(וכמו שכל המצות הן למעלה בבחי' אדם העליון דאצי' כמו שאמרו הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כו' כך גם בחי' התפלה הקב"ה מתפלל וכורע בברוך בח"י חוליות כו' ועד"ז הוסדו ח"י ברכאן