מג, ד
באוי"ר כו' ובירור הג' בבחי' מוחא חב"ד כו' וכ"ז מלמטה למעלה מפסד"ז עד ש"ע בח"י ברכאן חוזר ונמשך בחי' ההמשכה מלמעלה למטה ממוחא ללבא כו' והוא בחי' גילוי אלקות בנר"נ בכלי' שלהם מוחא ולבא כו' באמרו ברוך אתה ה' כו' וע"כ התפלה בלחש דוקא להיותה בחי' המשכת המוחין החדשים שנמשך ע"י הברורים מלמעלה למטה (מז"א לנוקבא ממ"ה לבחי' ב"ן כו') שצריך לבוא בחשאי בבחי' ביטול דשם מ"ה (דבחכמה אתברירו מלמעלה למטה בבחי' ברורים דא"י) משא"כ בברורים דא"ח מלמטה למעלה הוא בקול רם כמו בפסד"ז וכה"ג וכו' (וכמ"ש במ"א בענין משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה שהוא בחי' המל' שמבררת בירורים דב"ן שנפלו למטה שהן בבחי' ריח ציקי קדירה ושרשם יותר עליון בבחי' התוהו כו' תאמר יש לה גנאי מצד יניקות החיצונים בנוג"ה כו' לא תאמר יש לה צער מהעדר העונג שיש בבירורי' וכו' הביאו לה עבדי"ה בחשאי שהוא בש"ע ע"י הצדיקים עובדי אלקים כו' שמבררים לבחי' ב"ן וממשיכים למל' המשכות מוחין חדשים מהברורים שבציקי קדירה בח"י ברכאן דצלותא בחשאי דוקא וד"ל) וזהו שורש ענין התפלה ג"כ בח"י ברכאן שהן בבחי' ח"י חוליות כנ"ל להיות שעיקר הברכות בש"ע הוא בכריעה והשתחוואה כשכורע בברוך שכריעה זו בראש הרי נמשך מלמעלה למטה בדוגמא לאדם העליון שהוא הקב"ה כשמתפלל כו' ונמשך לבחי' שם הוי' זה בהשתחוואה זו מעצמות המאציל באמרו ברוך אתה להוי"ה כו' וכידוע דלכל שם הוי"ה שבכל ברכה יש כוונה מיוחדת כמו בשם הוי"ה שבהשיבנו להמשיך התעוררות תשובה בניצוצות אלקות שבכל או"א הוא בניקוד ציר"י דוקא ובשם הוי"ה בסליחת עונות ורפואה הוא בניקוד סגו"ל שהוא בבחי' הת"ת שהוא בחי' הרחמים כמ"ש הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי כו' דהא בהא תליא כידוע שהמתקת גבורות קשות דרע דנוג"ה שבעונות הוא עצמו הרפואה לנה"א כרפואה שנעשים מסממנים שנהפך לסם חיי' כו' וכך