מד, א
בשם הוי"ה דברך עלינו בחסד לפרנסה וכה"ג בכל ח"י ברכות לבד ג' ראשונות שהוא בחי' חג"ת שבכתר שמשם נמשך שורש הברכות הללו בבחי' תוס' מוחין חדשים כו' והוא במ"ש האל הגדול כו' וכמ"ש במ"א וכל המשכות הללו באין ונמשכים לחבר המוחין שבראש לכללות כל האברים שנאחזים במוחא ולבא וכבדא ע"י ח"י חוליות דוקא שמחברים הראש והרגל כא' אחר שהולך ונמשך ממוחא ללבא כו' (וזהו ענין כהנים אוכלין ובעלים מתכפרין כו' שאחר כפרת שבקרבן ע"ג המזבח בהקרבת חלב ודם דהיינו גם לאחר ההמשכה דג' שליטים מוחא ולבא כו' מלמעלה למטה וכמ"ש במ"א באריכות בהפרש שבין בחי' אכילת אדם לאכילת מזבח כמ"ש האכל יאכל בב' אכילות כו' וכמ"ש ואכלתם אכול בירור אחר בירור כו' והוא ענין המשכות ח"י חוליות אחר העלאה דקרבנות בבחי' לחמי לאישי כו') ונמצא דשניהם אמת דהתפלה במקום קרבן ושורשה בח"י חוליות כדוגמא שהקב"ה מתפלל כו' וד"ל:
(לד) ובו תדבקון הנה אחר ואותו תעבודו בח"י ברכאן דצלותא אמר ובו תדבקון שהוא סוד נפילת אפים שאחר ש"ע שהוא למעלה מבחי' הביטול במציאות דש"ע וגם למעלה ממס"נ שבק"ש כי הנה בח"י ברכות דש"ע אין הנשמה אלקית רק בבחי' ביטול במציאות שהוא רק בחי' כלי מוכן ע"י זה הביטול האמיתי להכיל ולקבל גילוי אור הוי"ה דאדם העליון הנמשך בח"י חוליות בבחי' השתחוואה שלו כענין הקב"ה מתפלל כו' ובצלם אלקים עשה לאדם התחתון הנה בכריעתו מקבל בנפשו הארת אי"ן דהוי"ה אחר בירור נר"נ שבמוחא ולבא בשני אופנים דא"ח וא"י כנ"ל אבל אין זה דביקות והתכללות אמיתית לאשתאבא בגופא דמלכא ממש כמו בנפילת אפים שעל זה אמר ובו תדבקון ממש וכמ"ש אליך ה' נפשי אשא ממש וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו' וע"כ היה פטור מן התפלה וכן כל מי שתורתו אומנתו כו' וד"ל. ולהבין שורש ענין ההפרש בין דביקות האמיתי דנפ"א ובין ש"ע וק"ש שהוא ג"כ במס"נ וביטול במציאות