מד, ד
שהוא מרוח ואש ממוזג כו') ואח"כ מתכללי' בשיר שני שהוא עלייתם והתכללותם במקור חוצבם ברוח אלקים ממש וכמ"ש והיה מידי חודש כו' יבא כל בשר להשתחוות פי' השתחוואה זו היא בחי' ביטול במציאות מעצמות' הראשון בלבד ואח"כ נכללים ומתאחדים ברוח אלקים מקור חוצבם כענין לאשתאבא בגופא דמלכא ממש שזהו מיכאל כה"ג מקריב נשמות כו' וד"ל:
(לה) ואחר הקדמה זאת יובן ג"כ בהפרש שבין נפ"א לש"ע שז"ש משתאה לה מחריש כנ"ל דבש"ע הוא בחי' ההשתחוא' וביטול במציאות בכריעה כו' כמ"ש אדני שפתי תפתח כו' וכמ"ש אין מלה בלשוני רק שפתי אתה תפתח כאדם שבטל מעצמותו לגמרי ואין בו דעת לכוין דבריו כנ"ל בפי' אשתומם כו' ובזה הביטול עצמותו בתכלית נעשה רק בחי' כלי להכיל בחי' אין האלקי דשם הוי' דאצילו' בנפשו בבחי' גילוי אור וזה עיקר ענין ח"י ברכאן דח"י חוליות כו' והוא ע"י ענין הכריעות והשתחווא' בחי' ביטול עצמו לבד וכנ"ל במשל ביטול בן כפר כו' וכמשל הב' בביטול השכל או כמשל הג' ברקבון הגרעין כו' שאין זה רק ביטול העלול מעצמותו טרם בואו להתכלל בעילתו ממש אבל ענין נפ"א הוא בחי' ביטול הב' הנ"ל שהוא בחי' ההתכללות באצי' ממש וכמ"ש אליך ה' נפשי אשא אליך ממש דאשתאב בגופא וכענין מיכאל מקריב כו' שאחר ביטול הראשון מעצמו' בעליו' הנשמות דרך העמוד או בנהר דינור כו' כנ"ל וד"ל:
והנה להבין זה בתוס' ביאור הנה לכאור' יש להבין מ"ש יבוא כל בשר להשתחוו' לפני ה' מדי שבת כו' שזהו בחי' עלי' מבריא' באצי' ממש כידוע וכן בחי' השתחווא' שבש"ע שהוא ג"כ באצי' כידוע הרי זה בחי' התכללות באצי' ממש ולא ביטול עצמו בלבד אך הענין הוא דגם שבש"ע וכן בק"ש במס"נ באחד הוא ג"כ בחי' ביטול והתכללות באור אלקו' ממש לאשתאבא בגופא אבל אין זה רק לפי שעה בלבד והוא במה שנעשה ע"י בחי' ביטול עצמו בתכלית בחי' כלי ממש לבחי' אי"ן האלקי