מו, א
שהיה מצטער על זה ומצפה לבוא לאמיתית הדבר ע"י הקיום בפ"מ דוקא ובלא קיום בפ"מ הגם שהכין כל נפשו במס"נ באמרו בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך לא היה מאמין בעצמו עדיין שהוא לתכלי' האמת כו' אך הענין שיש הפרש גדול בין מס"נ בכח למס"נ בפ"מ וענין מס"נ בכח יש בו ג"כ ב' מדרגות הא' כאשר יתפעל בעומק נקודת הלב עד שתכלה נפשו ממש כמו כלתה נפשי כו' מעוצם תגבורת כח התענוג האלקי שבנפש עד כלותה ממש (כמ"ש בס' אוה"ח בחי' עריבות מתיקו' ידידו' עד כלו' נפשו וכו') כל זה הוא רק מצד הנפש האלקי' שתכלה למקור חוצבה כהתכללו' הנר בפני האבוקה וכה"ג ואף ע"פ שבואהבת מדבר במס"נ הטבעי' ג"כ כמ"ש אפי' נוטל את נפשך היינו רק בכח דהיינו שבשעה זו שהנשמה האלקי' כלתה בעונג האלקי תתפעל גם הנה"ט לצאת מנרתק חומר חיי הגוף ולמאוס ממש בחייו כו' אבל אין זה רק בכח והעלם ולא בבחי' פנימי' ותוך תוכה ממש שיוכל להיו' שאם היה באותה רגע ממש תובעים אותה להמיר וכה"ג וא"ל חרב בצוארו מיד אפשר היה מסתפק ומתיישב בדבר כי בא לידי מעשה הריגה בפ"מ ועדיין לא עשה כ"כ ההכנה בהתפעלו' הנה"ט להיות מוסר גופו להריגה בפ"מ וזהו ההפרש בין בכח לבפועל בכלל כידוע. אמנם יוכל להיות מדרגה ב' במס"נ בכח דהיינו שעשה חוזק ועומק ההתפעלות דנה"ט לצאת מחומר גופה עד שמוכן בנפשו ממש לבוא לידי הריגה בפ"מ על קידוש השם כשיתבעוהו באות' רגע מ"מ אין זה רק בכח עדיין שהרי עדיין אין תובעים אותו להריגה בפ"מ רק שמשער בנפשו שאם היו תובעים אותו היו מוסר נפשו וגופו בפ"מ וזהו שאמרו אפי' נוטל את נפשך שזהו השיעור שמשער בעצמו עדיין בכח מה שיהיה בפועל כשיטלו נפשו יהיה מוכן לזה וגם בזה עדיין היה ר"ע מסופק בנפשו שגם שהכנה זו למס"נ בפ"מ אפשר אמת היא לשעתה אבל בבוא הדבר בפועל גמור דהיינו כאשר יתבעוהו וידונו למעשה אפשר היה בטל כח ההכנה הזאת