נא, ב
שהיה לו מצד עצם הבריאה ע"פ מאמר קו המדה כי זהו דרך המלחמה כשמנצח לאויב ושונא שנעשה עבד גם בשלו וכמו ואכלת את שלל אויביך כו' (וכדוגמא זאת מצינו באברהם אבינו ע"ה עם הד' מלכים דכתיב ויחלק עליהם לילה ויכם כו' דחלק זה הוא ענין פסיק טעמא הנ"ל באויביך ה' דהיינו שנחלק ה"א דלילה להיות כמו ליל שמורים כו' משום דה"א תתאה בחי' המל' מחיה גם לחיצונים וכמ"ש ומלכותו בכל משלה ונחלק עליהם הלילה שלא יחיה עוד לחיצונים מפני שאבות הן המרכבה והפריד אברהם אע"ה מנה"ב שבגופו כל פסולת ורע עד שלא היה להם צד קירוב ודיבוק להאחז ולהדבק בה"א תתאה כלל כמו אחר גמר הניצוח דנה"א לנה"ב כנ"ל ואז ממילא אין לחיצונים חיות כלל וכמ"ש בענין סר צלם מעליהם שנעשו כבהמות שיראים מאדם ע"כ א' ירדוף אלף כו' ואז ויכם וז"ש יתן כעפר חרבו שדי עפרא והוי חרבא כו' וד"ל). והנה מ"ש יאבדו ואח"כ אמר יתפרדו כל פועלי און כו' הענין הוא להיות מבואר למעלה שיוכל להיות התהוות נפש שלימה בגוף מריבוי המ"ז כו' והוא הנקרא אויביך אשר רדפוך כו' אך לאחר ניצוח דנה"א לנה"ב שנהפך גם כל המ"ז שקדמה להיות לה' לבדו ואין זר אתו כו' הרי כל המ"ז שחשבה הנפש מכבר לא יתפשטו עוד לבוא בגופים אלא יאבדו לגמרי כמו הפסולת שנאבד ויצא לחוץ כמו באיבוד רשעים מאחר שיצא כל בחי' הטוב מהם ע"י התשובה מעומקא דלבא בעקיר' כל רצון הזר כו' א"כ מה שנשאר חיות מהם הוא רק בחי' תכלית הפסולת שאין לו תיקון רק איבודם זהו תיקונ' כמ"ש באבוד רשעים רנה זהו בחי' רנה ותיקון שלהם כמ"ש במשל העלוקה ששואבת פסולת הדם ונופלת ומתה וז"ש תמות' רשע רעה וכמאמ' רז"ל לע"ל ישחוט ליצה"ר כו' וז"ש כי הנה אויביך ה' שאין להם בירור יאבדו לגמרי כו' ומ"ש יתפרדו כו' היינו אותן מ"ז של כל מיני רע שכבר נתפשטו וירדו להתלבש בגופי' ונעשו מזיקין ומקטרגין ליסר האדם ולרודפו והן הנק' נגעי בנ"א הן ברוחניות הן בגשמיו' כנ"ל ע"ז אמר שגם אותן הגופים יתפרדו פי' שגם שהם