נב, א
כו' משום דבבחי' יחידה דנה"א שורה אלקות ממש ואין חיצונים מקבלים שם יניקה כלל כמ"ש מיד כלב יחידתי כו' וז"ש גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי דא שכינתא דשריא על רישא דב"נ שהוא בחי' המקיף דיחידה שנאמר ע"ז אך בצלם יתהלך איש כו' וכמ"ש בזוהר ע"פ שימני כחותם כו' דיוקני אשתאר בך כו' וז"ש ג"כ בזוהר ע"פ נפש כי תחטא תווהא כו' וכמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא כו' וכמ"ש במ"א באריכות ולכך נקרא בכל מאודך בלי גבול בכלי כידוע והנה יש ב' מקיפין בחי' חי' ובחי' יחידה כו' כידוע והן ב' מיני רצון הא' רצון המאיר ומתפשט בכלי המוח והלב כו' דגם ששרשו בבחי' מקיף מ"מ מאיר ובא במוח ולב דרך פרט כו' אבל רצון הב' הוא נקרא רצון פשוט שלמעלה מהארה והתפשטות לגמרי במוח ולב כו' והוא ההפרש שבין בחי' ב' מקיפין דחיה ויחידה שנקרא מקיף כללי ומקיף פרטי כמ"ש בע"ח. וביאור הדברים הנה יש להקדים תחלה במה שאנו רואים שכאשר יש לאדם איזה רצון ותשוקה לדבר מה הנה יוכל להיות בה ביטול והפסק לגמרי מפני רצון ותשוקה הגדולה ונפלאה ממנה הרבה כאשר היא הפכית מתשוקה ורצון זה אע"פ שמפני התגברות אותה התשוקה הנפלאה יכנע ויבוטל לגמרי תשוקה הראשונה כאלו לא היתה מעולם אעפ"כ אין זה ביטול גמור בהפיכת מהותה וטבעה שהרי לא נהפך טבעה ומהותה כלל ואדרבה הרי ישנה בתקפה ומהותה ולא נתבטל ממנה כלום רק שאינה מאירה בגילוי במוח ולב כלל מפני תוקף התגברות הרצון והתשוקה הגדולה ממנה בשעה זאת במוח ולב אבל מיד כשיסיר ממוחו ולבו אור ורצון התשוקה הגדולה והנפלאה ממנה תשוב התשוקה הזאת לתקפה וטבעה בגילוי גמור כמו שהיא בלי ביטול אפי' כל שהוא ונמצא שבחי' הביטול וההפסק שלה אינו ביטול אמיתי רק הפסק וביטול לפי שעה וגם זה אינו נקרא ביטול המהות כלל רק העדר גילויה לבד כו' וא"כ לפ"ז יובן שגם בבחי' מלחמה וניצוח הגם שמנצח הרצון הזה לרצון ותשוקה הקודמת אליה מפני תוקף התגברותה עליה ביותר כו' מ"מ