נג, א
שמתבטלים ונכללים באור הרצון הגובר עליהם עד שמהפכים להיות גם הם רק לה' לבדו כו' דודאי אין זה הביטול רק מצד המיעוט מפני שהרצון והתשוקה לה' נפלאה ורבה ועצומה ביותר עד שהרצון הזר כלא ממש חשוב ונתבטל במיעוטו כטפה בים וכה"ג ואע"פ שהוא בחי' מנגד בטבעו לרצון האלקי מכל מקום נהפוך טבעו כמו הפיכת מים מרים מועטי' במים רבים מתוקים שנהפך טעם המרירות למתיקות או גם כאשר אין הרצון הזר מועט והרצון אלקי גדול ורב הימנו אלא שניהם שוים בכמות כו' אך מצד בחי' התגברות הרצון והתשוקה לה' כשהוא בתוקף ועומק הלב ביותר שאז גם הרצונות הזרים רבים יותר יתבטלו במהותם ונהפכים כולן לה' כמו שנהפך המר למתוק גם אם המר רב יותר אם מעט המתוק מתוק ביותר עד"מ דבש המתוק ביותר שמרירות הצנון נהפוך למתיקות ג"כ מצד בחי' התגברות טעם המתיקות שבדבש שגובר עליו כו' וכדוגמא לדבר מ"ש וישלך עץ וימתקו המים ואע"פ שהעץ מועט והמים שבמרה רבים ביותר אעפ"כ נמתקו. ואמנם הנה יובן מכ"ז שאין זה הביטול נק' בחי' ביטול בעצם מצד עצמו לבד אלא רק מצד התגברות כח המנגד עליו עד שמהפכו כו' וא"כ אין זה רק בשעה זאת שהכח הגדול הימנו גובר עליו ביותר אבל מיד כשיסתלק האור והכח הגדול הימנו וילך לו אזי חוזר וניעור אור וכח הרצון הקדום המנגד להיות בתקפו ומהותו הקדום ממש כו' וראי' לזה הנה אנו מוצאים בכל בחי' התכללות דבר והיפוכו כמו במר ומתוק או התכללו' ב' יסודות אש ומים וכה"ג כאשר יבדילו ויוציאו כל אור וכח וחיות אותו הכח הגדול שנתגבר על החלוש ומועט הימנו עד שילך לו לגמרי אז חוזר וניעור אותו הכח המועט והחלוש יאמר גבור אני כו' ונמצא הוא במציאותו כמו שהיה בתחלה ממש בלי שינוי המהות כלל וכלל שהרי אם יוציאו ויבדילו כל טעם המתיקות של הדבש וכה"ג ישאר חלק טעם המרירות של הצנון כמו שהיה בתחלה ממש וכן גם מים המתוקים שכבר המתיקו למים המרים כאשר יוציאו ויבדילו כל חלקי המים המתוקים נמצאו מציאת מים