נה, א
מקור כל רצון זר כו' כנ"ל שלזה א"צ להביא בנסיון כלל כנ"ל ואדם כזה הוא בצלם אלקים ממש מפני שהוא בחי' אלקות ממש שבחי' יחידה שלמעלה מבחי' חיה שבאה בבחי' מקיף לפנימי כו' אלא דבוקה למעלה באלקות בתמידו' וע"ז א' בזוהר ונפש כי תחטא תווהא כו' משא"כ בבחי' חיה שבאה בבחי' נסיון כמו והאלקים נסה כו' שיוכל להיות דבר והיפוכו כו' (וכ"ז מפני שבא"ז זלע"ז חסר בחי' יחידה שהוא בחי' מקיף דמקיף שנק' צל צלו והוא מ"ש בבואה דבבואה לית להו כו' וכמ"ש סר צילם מעליהם אז כבהמות נדמו והאדם רודף כו' ולכך ירדוף א' אלף שלא כדרך הטבע כמ"ש במ"א וזהו ג"כ טעם הפיכת מהות ועצם דנה"ב לבטל עצמיו' שלה בבחי' יחידה דנה"א כו' וממילא נלקח מקור החיות של כל רצון זר כו' וד"ל) והיינו ענין מעלה ומדריגה דבכל מאודך שלמעלה ממס"נ דבכל נפשך כנ"ל דהנה ואהבת הוא לשון אבה שהוא הרצון המאיר בגילוי במוח ולב בבחי' א"פ הבא בהגבלה בכלי ואח"כ אמר שאהבה זו תהיה בכל לבבך ובכל נפשך בכל לבבך בשני יצריך לאכפייא לנה"ב כנ"ל ובכל נפשך הוא בחי' מקיף דחיה שנק' בלי גבול של הא"פ הבא בכלי לבד שממנו בא בחי' אתהפכא ביטול המהות אבל לפי שעה רק בשעת התגברות רצון האלקי דבחי' חיה שבנה"א ואח"כ יוכל לחזור כנ"ל וזהו הנק' מלחמ' וניצוח או נסיון כנ"ל ואח"כ א' בכל מאדך בלי גבול בעצם דהיינו כמו שהוא בלי גבול בעצם ולא כמו שהוא בלי גבול לגבי בחי' הא"פ שבכלי בלבד כו' (וזהו ההפרש בין צ' דצלם ללמ"ד ומ"ם דצלם וכמ"ש במ"א בענין אך בצלם כו' וד"ל) והוא בחי' יחידה שאינו מאיר גם בבחי' מקיף לפנימי כו' ואין בה שינוי ונפילה לעולם כנ"ל ובה לא יתכן לומר בחי' מלחמה כלל להיותה בחי' התפעלו' העצמיו' ממש כנ"ל באריכות וד"ל:
(י) ולהבין כל הנ"ל בתוס' ביאור בענין מסירת הנפש בעצמ' הנ"ל שלמעלה ממסירת הרצון לבד כו' הנה אנו מוצאין כדוגמ' זאת וכנ"ל בענין