נו, ב
העבדים בחי' נפש דנוג"ה אלא ביעוד או פדיי' כמ"ש פדה בשלום נפשי כו' (ודוגמא לדבר שילוח השעיר לעזאזל כו' וכן כתיב והוא יפדה את ישראל כו') פדיה זו כדי שלא תתחבר הנה"ב עם הנ"א בעלותה למעלה כו' משום שנא' שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק שנעשה קרוב כו' (אך ע"י השלום שהוא ההתחברות לפי שעה בזאת יפדה לאשתאבא בגופא דמלכא כו' לבדה ואין זר אתה כו' וד"ל) ודוגמא אמיתי לבחי' מס"נ בעצם שאין יסורים כלל בהעדר כל חיי נה"ב כו' הנה אנו מוצאין בי' הרוגי מלוכה כמו ר"ע שיצא נשמתו בא' הרי גם ביסורים קשים כמסרקות של ברזל לא הרגיש לבחי' יסורים כלל בשעה זו שהיה מאריך באחד שאם היה מרגיש לא הי' נשמתו מארכת באחד עד שתצא ותוכלל באחד כו' וז"ש ר"ע מתי יבא לידי ואקיימנו שזהו מס"נ בעצם כי לא האמין בעצמו באמרו בכל מאדך על בחי' בטול הרצון לגמרי עד שלא ירגיש בכל יסורים שבגוף שזהו הנק' שלום כנ"ל עד שיבא לידו מס"נ בפ"מ דוקא וכך היו כל הרוגי מלוכה שלא הרגישו צער בנה"ב שלהם מן ההריגה כי מס"נ שלהם היה בשמחה ותענוג מצד ההעדר תפיסת מקום כל תענוגי עוה"ז כו' לפי שאין להם רק רצון א' ולא ב' רצונות כו' כנ"ל וזהו עיקר יתרון מעלת מס"נ שלהם על כל מס"נ בפ"מ של זולתם הגם שכמה צדיקי עולם נהרגו על קידוש השם אך ורק עשרה הרוגי מלכות אין כל ברי' כו' כמ"ש בע"ח דמעלין מ"ן לאו"א כו' עד ימות המשיח כו' וכמ"ש במ"א וזהו פדה בשלום נפשי מקרב לי שלא יהיה קרבא ומלחמה שהמלחמה עושה קירוב לפי שעה כו' כמשל המתאבקים יחד כו' וזהו מקרב לי לשון קירוב ולשון מלחמה ולכך נק' מלחמה קרבא כו' אלא בדרך שלום שהוא בחי' מאדך שהוא בחי' מס"נ בעצם שנה"ב ג"כ תבטל בעצם כנ"ל ולא שתתחבר עי"ז עם נה"א דא"כ הדרא קושיא לדוכתי' שנעשה קירוב ע"י השלום הזה יותר מע"י המלחמה אך הקירוב הזה הוא קירוב אמיתי כאוהבים נאמנים שאחד מתכלל ומתערב בזולתו כו' ואעפ"כ אחר השלום הזה נפרדת