סא, א
הוא ענין המשכה כללית מעצמות הנפש דהיינו כל פנימית ועצמות רצונו בדבר זה שחפץ שאין נופל ע"ז ענין רצון שנמשך בפרט שהרצון שנמשך בפרט בא לידי גבול והתחלקות שהרי הרצון יתפשט לפעמים בזה הדבר ולפעמים בדבר אחר זולתו כאדם שיש לו כמה רצונות לכמה דברים כמו שרוצה בכבוד ורוצה גם בממון ויש לכ"א רצון והמשכה מיוחדת ומוגבלת ועד"ז יבא הרצון לכמה חלקים פרטים בכמה עניינים פרטים אבל החפץ הוא בחי' המשכת פנימיותו ועצמותו לדבר אחד שכולל כל מיני רצון דהיינו מה שתמיד ירצה בו כשיזכור עליו כוללם יחד טרם שירצה בו בגילוי שא"א לומר בפנימות זו ענין התפעלות רצון עדיין רק שודאי יתפעל תמיד ברצון עליו כמו כי חפץ בבת יעקב כו'. ונמצא שכל מיני רצון שיש לו הן חלקים מיוחדים וכולם כלא חשיבי ממש לגבי בחי' החפץ בדבר מצד שהוא פנימיותו ממש שכל מה שיבוא לידי רצון הכל כלול בזה כו' וזה שאמר כי תהיו ארץ חפץ ארץ שכלול כל מיני רצון שתמיד ירצה בה כנ"ל הוא הנקרא ארץ חפץ שכל חפצו בה וכולם כלולים בו וכלא חשיבו כל שארי רצונות הבאים בעניינים זולתה וז"ש אחת היא דגם שיש ששים מלכות ושמונים פלגשים ולכ"א יש רצון ואהבה הכל כלא נגד חפץ ורצון עצמו שבכ"י וכמ"ש רק באבותיך חשק ה' וידוע דחשוקה ודביקה וחפיצה הכל בשורש וענין א' כנ"ל וד"ל:
ומאחר שכנ"י נקר' ארץ חפץ הרי כל פנימי' ועצמות רצון הפשוט דעצמות אא"ס בה והיא בחי' בית קיבול להכיל ה"ז נקרא אחת בית קיבול לאח"פ ממש שזהו כולל כל מה שיבא אור הרצון בפרט בס' מסכתות וכנ"ל בענין החפץ וד"ל. וירושה זו נמשכת כמו טבע בנפשות ישראל גם בקטן שבקטנים כמ"ש והנערה אשר חפץ בה המלך היא נשמה האלקית ונקראת בשם להיות בית קיבול להכיל פנימית ועצמות המלך וכמ"ש בזוה"ק זכאה ב"נ דקוב"ה אתרעי ביה כענין חפץ הנ"ל וד"ל. ואמנם הנה בחי' אחת הנ"ל בכל ניצוץ מישראל הוא בהיכל הרצון באמת ויציב דהיינו אתדבקות רוחא ברוחא