סא, ד
כ"א בפ"ע כלל וזהו כמו שמתנענע הגלגל כולו בב"א וכך ציור סופה ראשה ורגלה שוין וכא' הן מתכללים מבלי שימצא ראש וסוף לפעמים המעשה ראש והרצון סוף שלפעמים למטה הוא למעלה ולמעלה מטה ומיד חוזר ממעלה מטה כו' והוא מה שאנו רואים בהתפעלות פשוטה שבלב אדם בטבעית כמו מדות הבהמה גשמית שרצונו פשוט ואינו ניכר בו התחלקו' אופנים שונים כי הוא למטה מן הדעת שהוא למעלה מן הדעת כתאות המאכל בבהמה שתתאוה לעשב כו' וכמ"כ בהיפוך מפחד המזיק כו' וראש וסוף רצון ומעשה כא' כנ"ל אבל התפעלות אדם בר דעת יש בה חילוק מדרגות התחלתו ברצון שנמשך במוח ומתפעל בשכל שבמוח תחלה ואז עדיין לא נתפעל רק השכל לבד ומשם יומשך ללב והתפעלות הלב רק כפי השכל ונק' מדות שבשכל שהשכל חייב התפעלותם ומשם למעשה ונמצא במעשה נתמעט הרצון ויש בו ראש וסוף כשהוא בשכל במוח נק' ראש וכשבא במעשה באברי' נק' סוף והסוף מקבל מן הראש (רק שיש התכללות בבחי' התקון דשם מ"ה דאדם מראש לסוף) כמ"ש בסמוך ולכך הולך בקומה זקופה כידוע ונמצא שיש בנה"ט עצמה ב' מדרגות דאדם ובהמה הכל בגשמיות בחי' אדם נק' נפש השכליי' במילי דעלמא במוח ולב בסדר קומת פרצוף אדם כנ"ל ובחי' בהמה בלב בשר הטבעי כשבא בהתפעלות בהמה גשמית לכל דבר תאות הגוף החומרי (לבד תאות הכבוד להתנשאות ותאות ממון ודירה ולבוש וכה"ג) והנה לכאור' יש יתרון מעלה בבהמה מבאדם בתוקף התפעלות שלה שכולה כא' בזה משא"כ באדם תחלה במוח לבד ואם יתחברו כולם הרי בא הרצון במיעוט במעשה אבל בבהמה במעשה דוקא עיקר נקודת הרצון (וכמ"ש במ"א בענין אופני' שלמעלה מן השרפים מטעם זה ולכך נק' אופני הקדש בלא וי"ו) ובאמת הרי ידוע יתרון האדם על הבהמה הרבה שהוא בצלם אלקים ונק' אדם אדמה לעליון ורודה בכל בהמות והכל נברא בשביל האדם שנברא ביום הוי"ו כידוע בענין אחור וקדם צרתני אחור למע"ב וקדם