סב, א
למעש"ב אך הנה ידוע שזהו כל ענין ההפרש שבין עולם התוהו ועולם התקון דבבחי' התוהו היה הכל בבחי' ב"ן דבהמה וכמ"ש בזוהר וכן בי' מאמרות בהמות וחיות קדמו לאדם והוא בחי' העיגולי' דתוהו כאשר יהיה האופן בתוך האופן כידוע ובחי' התקון הוא בחי' פרצוף אדם דוקא שהוא בצלם אלקים כולל הכל בעצמו ולכך ויקרא האדם שמות לכל הבהמה כו' שהרי הוא המעלה ומברר לדצ"ח דמ"ה מברר לב"ן וכמ"ש אדם כי יקריב מן הבהמה כו' וזהו וזרעתי את ב"י זרע אדם וזרע בהמה בחי' מ"ה וב"ן כנ"ל ומ"ה דאדם יברר לב"ן. וביאור הדברים הנה משמעות הפשוט במקרא זה דרוח האדם העול' דעיקר ההפרש בין אדם ובהמה אינו רק בזה דרוח האדם עולה למעלה ורוח הבהמה יורדת למטה ובאמת עיקר ההפרש הוא בשכל ודעת שאין לבהמה דעת והאדם בר דעת לא בעולה ויורד לבד דלכאורה מה יתרון לרוח העולה על היורד אך הנה אנו רואים בצבא השמים שמשתחוים כאופנים וכה"ג שהעיקר הוא בבחי' הירידה למטה כהשתחואה שהוא מלמעלה למטה דוקא וכמו שמורה ע"ז ענין הסיבוב דגלגל העגול שמעליונו יורד למטה וחוזר חלילה לירד עוד הפעם ממעלה למטה ואע"פ שבסיבובו יש עליה מלמטה למעלה שהרי מתעלה חצי כדור הב' מעט מעט כשזה החצי יורד מ"מ הרי העיקר הוא בכללותו השתחואה שזהו בחי' ירידה מגבוה לנמוך כלפי מי שהוא משתחוה כאדם שמשתחוה לפני אדון ומלך וכה"ג וצבא השמים לך משתחוים כלפי שכינה שבמערב והיינו בחי' הודאה שמודים ומשתחוים כידוע וזהו רק בחי' נה"י לבד שהוא בחי' המעשה בסיבוב זה שמשתחוה בפ"מ ובזה מדרגת האופנים למטה מן השרפים כידוע דאופנים בעשיה כו' ושרפים בבריאה שהוא במוחין ומדות כו' כמו בשתים יכסה פניו בציור חב"ד חג"ת ובבחי' נה"י דהיינו השתחואה בסיבוב שם הן המוחין שהוא בחי' ההשגה שכליי' דגלגלים כלולים כא' וזהו בחי' ב"ן דעיגולים שזהו כמו בחי' בהמה למטה שראשה ורגלה כא' כנ"ל דרוח הבהמה ג"כ עד"ז שהוא רק בחי' הירידה