סג, ב
אך ירידה זו צורך עליי' היא כידוע ולהבין זה הנה תחלה י"ל במשל הזריעה שא"א שתוקלט בעפר הארץ כ"א ע"י חרישה תחלה ויש בזה עבודה רבה לעבוד האדמה לזרוק כל אבן ואח"כ לעשות העפר תיחוח ע"י החרישה דמרפי ארעא כידוע ואז יורקב הגרעין ולאחר רקיבתו דוקא יוקלט בארץ ויצמיח לעשות פרי עד ק' פעמים כמותו כמו ויזרע יצחק וימצא מאה שערים והדוגמא מכ"ז למעלה באור נשמה האלקי' ענין החרישה בעפר הוא נה"ט הנק' עפר חומרי שלא יהיה קשה כאבן הנק' טמטום הלב וטמטום המוח וטמטום זה יש שקשה כאבן ממש וע"ז נא' והסירותי את לב האבן כמו שבעפר קשה כסלע לא יזרע שם מאומה וצריך זריקה לחוץ והוא תשובה על קושי הלב שלא יהיה ערל לב וכמ"ש ומלתם את ערלת לבבכם ומלתם דוקא ומילה זו לערלת הלב כוללת החרישה ג"כ דמרפי ארעא והוא כמו ענין הפריעה כמ"ש במ"א והוא להיות לב בשר שהוא רך ביותר היפך הקושי ובלא חרישה דמרפי הגם שאינו קשה כאבן לא יוקלט בו אור האלקי כו' וענין הרקבון של זרע אור הזרוע היא בחי' המרירות העצום שיתבאר. והנה תחלה יש להבין ענין חרישה זו בהיות שאמרו לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז וזהו מדבר במילי דעלמא שיהא רך כקנה נגד כל אדם וכמעשה דר"א בר"ש שא' כמה מכוער כו' ושורש הענין הוא שיהא לו לב רך בטבעיו' להשפיל א"ע לפני הכל כמו ונפשי כעפר כו' כעפר תיחוח שידרוס עליו כל אדם ואל יהא קשה כארז לעמוד בתוקף ועזות בלי יזיזוהו ממקומו כלל ולא יפול לבו מכל כו' וזהו תוקף הלב וקשיותו ביותר או רכותו וקטנותו ביותר כמארז"ל על דהמע"ה שבלימודו בתורה הי' רך כתולעת ובמלחמה הי' קשה כארז כו' והכל הוא במדות טבעיו' דנפש החיונית במילי דעלמא. ולכאורה מעלת ענין זה במילי דעלמא אינו ענין מעלה ומדרגה כלל למילי דשמיא דמה נפקא מינה יש אם יהי' רך במילי דעלמא או קשה כו' אך הנה כתיב והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר וקאי זה לע"ל