סג, ד
בהשגת אלקות רק שנזכר עליו בכלל יש לו בושה מקמי קוב"ה ושכינתיה ונקרא ירא בושת בלבו הטבעית כמו שהוא רך בלבו בטבעיות ליפול לפני אדם גדול ביותר זהו הוראה שאין נפשו הטבעית מרע שבנוגה כ"כ אלא מבחי' הטוב שבנוגה שאינו נפרד כ"כ ע"כ בקל יפול לבו לשוב בתשובה רק מצד אלקות שהוא מפחד פחד אלקים וכן הבושה מקמי קוב"ה כו' (וכנ"ל בפי' נוגה כמו שאור השמש מאיר בענן כו') ויש חלוקי מדרגות בזה עד שיכול להיות גוף טוב שהוא נמשך מאב ואם צד"ג שיותר טוב מנשמה אלקית נמוכה שבזולתו כו' ויש בנ"א שטבע לבם קשה שלא יפול לבו מכל השגת אלקות ג"כ ולא יהרהר בתשובה גם בשעה שיש גילוי אלקות בנשמתו כי הוא לב האבן ממש שלא יאיר בו אור אלקי' וכמו בחי' רע דנוגה שנקרא רוח גסה ביותר ע"כ הן בחי' נפרד גמור כמו ס"מ ונוקביה דלית לון בושה מקמי קוב"ה ושכינתיה כמ"ש בתיקונים מתכווין למרוד בחוצפא כו' ואלה הנקראים אבירי לב הרחוקים מצדקה שהוא בחי' המ"ל כמו מי שבטבע העולם הוא תקיפא לבא שנקרא עז פנים שאין לו בושה מכל כו' וע"ז א' והסירותי לב האבן דלב האבן הזה מאוד רחוק לקבל אור אלקית וזהו עיקר סיבת מניעת גילוי אלקות גם בעובדי ה' בתפלה בהתבוננות שאין לבו ניזוז כלל גם ששכלו מתפעל ביותר (בל"א ער הערט זייער אין מוח) שזהו מצד חומר נה"ט דאביו ואמו שהמשיכו לו ממדרגות תחתונות דנוגה ויש להיפך שנשמתו שפלה בהתפעלות השכל (ער הערט גאר ניט אין מוח) ובלבו הטבעי יתפעל בקל מאוד ממעט גילוי אלקו' והוא בחי' לב בשר בהתפעלו' אלקות וזהו בחי' רך כקנה כמ"ש תוכן לבות ה' תוכן חומר טוב דלב הטבעי לפי אופן רוחו שהוא הנשמה שמשכנה במוח שזהו ענין הגלגולים בסוד ה' יבואו לפי אופן הצריך בברורים דרפ"ח שנפל בנוגה כן יזרעו נשמות בגופים יש נשמות גבוהות בגופים רעים (כצדיק בן רשע) ויש נשמות נמוכות בגופים טובים ועכ"פ בחי' לב בשר בכלל הוא כלי בית קיבול לעצמות אלקות דוקא