שערי תשובה - ששים המה מלכות - סד, ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/index.htm">ששים המה מלכות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/64c/64c.htm">סד, ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/64d/64d.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/64b/64b.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סד, ג</div></p> <p class=bodytext>בארץ תצמיח אח"כ הגם שבקליט' ודאי יופסד צורתה יותר ותהי' כעפר ממש והוא עיקר הרקבון כידוע אך הפרש גדול יש בזה דרקבון זה שבארץ הרי בזה נכלל ויוצא כל כח רוחני שבה ונבלע בארץ בכח הצומח שבה לכך יומשך בה כח המצמיח להצמיחה בתו' וריבוי גדול משא"כ כאשר נשארה בישותה וגסותה ולא נקלטה ונכלל' בארץ הרי העפר שעליה הרקיבה להפסידה לגמרי כו' וטעם הפרש ברקבון העפר על ידי קליטה לרקבון העפר שמרקיבה בלא קליטה עד שיש ביניהן מן הקצה לקצה זה ילך לאיבוד לגמרי וזה יצמיח בתוס' גדול הנה אין זה רק מה שבקליטה יבא לבחי' ביטול הישות לאין דכח הצומח משא"כ בלא קליט' שגסותה קיימת ואז נהפוך הוא שגשם עפר הארץ המכסה עליה מרקיבה באופן ההפסד וכליון לגמרי מכל וכל והדוגמא מזה יובן במ"ש הלך ילך ובכה דאם לא תקלט אור הזרוע בגוף יבא לכלל הפסד לגמרי ואם תקלט תצמיח הרבה. והענין הוא תלוי בזה רק בבחי' ישות וגסות הרוח או שפלות הרוח וביטולה לבחי' אין האלקי שזהו הפרש בין רקבון שבקליטה לרקבון והפסד סתם דהנה אנו רואים בכמה בני אדם שאין התעוררות בלבם כלל לעבודת ה' ואעפ"י שבודאי יש להם נשמה אלקית גם ברשעים כו' אלא צ"ל שלא נקלט האור אלקי בלבם והוא שאין לו מ"ש הטבעי' הנ"ל הנק' רקבון שאינו בא לבחי' אין וביטול לאלקות כלל אלא הוא בשלימותו הנקרא ישות וגסות (בל"א גאנצקייט) ודוקא במילי דשמיא במה ששייך לענין אלקות שהוא כשר וזך בעניני דרכיו ואינו רואה בעצמו שום פחיתות ואז גם אם יעשה טוב ולא רע כו' יהיה הדבר בולט בישותו לומר הוא העושה טוב כידוע וכמו למען שמי יכבד וגם התפעלותו בלב בהתלהבות לפרקים אינו רק שחפץ למעלת הדבקות לחמם לבו בהתגלות כמ"ש לא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלו' לבו וזהו העושה גבהות הלב וגסותו ביותר ממילי דעלמא והוא היפך בחי' הביטול לאין הנ"ל כמו ויגבה לבו בדרכי ה' הרי ודאי זהו מצד הנשמה אך להיותה בהגשמת יש ביותר</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/64d/64d.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/64b/64b.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>