שערי תשובה - ששים המה מלכות - סו, א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/index.htm">ששים המה מלכות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/66a/66a.htm">סו, א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/66b/66b.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/65d/65d.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סו, א</div></p> <p class=bodytext>ברקבון אינו צומח כלום ונמצא זהו כב' הפכים דברכה בלי שיעור על המעט א"צ לעולם לעסק זהו המעלה והחסרון שבלא כלום אינו מתברך ובעסק ועבודה הוא להיפך דלא ית' המעט ולא יוסיף כלום זהו החסרון והמעלה שית' גם בלא כלום ודוקא מהכליון תחלה ויש בזה מה שאין בזה אך הנה לע"ל כתיב בחריש ובקציר תשבות שלא יצטרכו לעבוד האדמה בחרישה וזריעה וקצירה רק תהיה ברכה בקרב הארץ הכל מעצמה וע"ד שארז"ל דלע"ל תוציא הארץ גלוסקאות וכלי מילת הכוונה הוא דמה שעכשיו לחם לאכול ובגד ללבוש הכל הוא ע"י תיקון מלאכה ועבודה בענין ל"ט מלאכות ולעתיד לבא יצמח מן הארץ גלוסקאות מתוקנים כל צרכן וכלי מילת ורמז בזה לענין ברורים דרפ"ח שא"צ לע"ל דאילנא דטו"ר יתעבר כו' ויצמח הכל מתוקן ומבורר (וזהו דוקא באלף השביעי שנק' יום שכולו שבת כדוגמת דשביעית שאין בה חרישה וקצירה) ושורש ענין זה הנה לכאורה הלא מבואר למעלה דבזריעה וקצירה יש ריוח הרבה לאין שיעור ג"כ וא"כ מה יש יתרון לזה שתהיה הברכה מעצמה בלא עבודה ומלאכה כלל. אך הנה יש להקדים ענין א' והוא במה שכתוב ויברך אלקים את יום השביעי דלכאורה מה שייך ענין ברכה ביום השבת שאסור במלאכה ועבודה וכאשר אין עשייה כלל במלאכה לא שייך ברכה דבמעשה ידיו דוקא שייך ברכה כמ"ש וברכך בכל אשר תעשה דוקא והיינו בו' יומין דחול שנקרא ששת ימי המעשה כמו שכתוב ששת ימים תעשה מעשיך אבל ביום השביעי תשבות ממעשה לגמרי ואיך יפול בזה ענין ברכה ונתינת טעם דכי בו שבת ע"כ ויברך לכאורה להיפך הוא. והנה כתיב ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה ומבואר במ"א דזה קאי על ברכה דיום השבת דוקא שנקרא ברכת ה' שתעשיר באופן שלא יוסיף עצב כו' משמע דיש ברכה זולתה שיש בה עצב. והענין הוא בהיות שיש בעושר ב' אופנים הא' העושר הבא על ידי העשיה והעסק במלאכה ועבודה כעבודת הארץ או ע"י מקנה רבה או ע"י מסחור רב</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/66b/66b.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/65d/65d.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>