סו, ג
טוב ורע שיש ברכה וקללה ואם מצד הרע יש קללה שהוא היפוך הברכה שהוא ההפסק וכליון לגמרי כשדופות קדים וכרקבון הזריעה וכן בהעדר הצלחת כל מלאכת אומנות ועבודה במסחור ומקנה וכה"ג שלא יצלח כלל הנה עכ"פ מזה מוכרח לומר שיש בחי' גבורות וצמצומים גם בשפע הטוב שהוא הנקרא ברכה ולא קללה שנמשכת במדה ושיעור קצוב כנ"ל אבל בחי' עושר שע"י המעשה מתברך לאין שיעור ממש ואין בה מדה ושיעור הוא כמו חטא עה"ד כו' וכן לאחר התיקון ובירור דעה"ד טו"ר לגמרי כמו לימות המשיח וכה"ג היה דוגמתו בקצת יחידי סגולה בימים הקדמונים כמו עושר דיוסף (שהיה שורשו מבחי' יסוד שהוא למעלה מעה"ד שבמל' והוא בחי' הדר מלך הח' שורש התיקון וגם בכל גלות יש בחי' יוסף זה שכל אשר הוא עושה מצליח לאין שיעור וד"ל) וזהו בחי' העושר שע"י המעשה דוקא ואם לא היה עושה כלום לא היה מתברך כלל והיה כלה קרנו בהסתפקות ממנו להוצאת ביתו. ואמנם בחי' העושר השני הוא בא באופן שא"צ עסק ועשיה כלל במלאכה ומו"מ אלא גם שאינו עוסק כלל וכלל יש להקרן כדי סיפוק לאין שיעור כלל שלא יכלה לעולם והוא הנקרא עושר בעצמו דהיינו בגוף הקרן בלא ריוח כלל אין שיעור לכספו וזהבו וגם כל אשר לו מתברך לאין שיעור מעצמו וכמו ואברם כבד מאוד במקנה בכסף כו' וכן ויפרוץ האיש מאוד כו' וזה שמקנהו פרצו לריבוי בלתי מוגבל וכן מה שיזרע בארץ ברכתו בלתי מוגבלת וכמו בגוף הקרן כשימצא איש שהוא עשיר בהון רב באוצרות שלא נעשה ע"י איזה עסק כלל נק' עושר בעצם דהיינו גם שיסתפק ממנו להוצאות רב לא יכלה כלל הנה דוגמתו מצינו בשלמה שהיה עושר בזה האופן עד שלא היה כסף נחשב למאומה מצד הריבוי המופלג לאין שיעור כמו העצים שאינם נחשבים מצד ריבויים המופלג ועושר דשלמה לא היה מצד העסק שלא עסק בשום מלאכה היפוך יוסף שהיה עושה והיה מצליח בעסקיו (ואמנם ודאי