שערי תשובה - ששים המה מלכות - סח, ב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/index.htm">ששים המה מלכות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/68b/68b.htm">סח, ב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/68c/68c.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/68a/68a.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סח, ב</div></p> <p class=bodytext>כללות כל ההשתלשלות דאבי"ע וכללות ענין הבירורי' דרפ"ח דבחכמה אתברירו שהוא בחי' שם מ"ה גי' אדם דמברר לב"ן כו' ופי' אדם אדמה לעליון כו' בצלמו כדמותו והוא בחי' ח"ע וח"ת שבחוץ שירדה למט' מטה בבי"ע לברר ברורי' והן ל"ט מלאכות דו' ימי המעשה שמחדש בכל יום מעשה בראשית כידוע וזהו כמשל שילוח הבן למרחקים שחכמתו תעמוד לו לפרנס א"ע והוא ענין הנ"ל לתקן דבר מה שזהו יותר מעל' מעצם החכמ' וכנ"ל בפי' לעשו' לתקן והוא ענין שבת תתאה נייחא ממלאכה שהוטב בעיניו כל אשר שהצליח מאד בענין עושר המוצלח הנ"ל ולהיות שיש בו שלימו' האמיתי יכול לשכון בזה מבחי' העצמות ממש שנק' יום שכולו שבת בחי' שבת עילא'. ומ"ש ויברך אלקי' את יום השביעי כי בו שבת מכל מלאכתו דוק' כמשל האב שנותן כל הון ביתו לבנו שהצליח בחכמה שבמעש' ידיו דוקא כנ"ל וזהו ברכת ה' לשון נוק' דוקא שהוא בחי' ח"ת דמל' שעולה למעל' להיו' בדומה לעצמיות ממש לקבל ברכה העצמי' ממש וזהו פי' הפשוט דברכת ה' היא תעשיר פועל יוצא דהיינו שבחי' המל' קיבלה מן העצמות הנק' עושר בעצם שתהי' גם היא בבחי' זו ממש כמשל הבן שע"י הצלחת חכמתו שבמעשה ידיו זכה והרויח להיות נעש' בית קיבול לקבל העושר בעצם דאביו המלך וזהו תעשיר פועל יוצא לזולתו דהיינו אדם אדמה כו' דכמו שמעצמו' הא"ס יומשך בבחי' א"ס כך ברכת ה' ג"כ תעשיר בבחי' א"ס ממש והיינו לא יוסיף עצב עמה דמשמע שיש ברכה שיש בה עצב והוא היפך ההצלחה כנ"ל אבל אין בה עצב כלל וכלל כמו ברכה העצמית במקורה ממש וחידוש זה הוא בברכת הוי' דוק' שלא יוסיף עצב (כמאמר איזהו עשיר השמח בחלקו שתמיד שמח ולא עצב שאז מצליח בלי שיעור וזהו סימן ברכה ממקור הברכות שהוא שמח בחלקו ואינו אץ כו') אך הנה עדיין אין מתיישב פסוק זה דברכ' ה' דא"א שמדבר בברכ' שבמעש' בראשית בו' יומין דחול שע"ז איך אמר לא יוסיף עצב כו' הרי אמר הלך ילך ובכה נושא משך הזרע הרי</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/68c/68c.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/7/68a/68a.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>