סט, ג
הגן הוא נעשה מבחי' רוחני הד' יסודות שבארץ דרוחניו' שבד' יסודות הוא בערך גשמיות להיות קרקע לגן זה ועכ"ז מכוון הג"ע ע"ג קו השוה ולכך לא ימצאוהו בארץ גשמי ומזה יובן עכ"פ שג"ע הארץ נבדל בערך מכל פנימי' תענוגי עוה"ז השפל ששרשו בד"י גשמיי' אש רוח מים עפר עד שאין ערך כלל וכלל ביניהן וראיה לזה ממה שמצינו בענין נהר דינור שלפני הג"ע שטובלין בו הנשמות בצאתם מגופם החומרי עניינו אינו רק לטהר ולהסיר ההגשמה של הנשמות שהיו בגופים וקבלו מגשמיו' זה העולם אם בתאו' גופני דהיתר הנדבק ברוח ונפש האלקי וכ"ש בהרהור רע ומדיבור רע שנדבק בה ונתלכלכה מהם (שצריך גיהנם כו') וגם מה שעשה טוב ולא רע כמו מחשבה ודיבור בתורה ותפלה וגם התפעלות הלב והמוח הכל צריך טבילה זו בנהר דינור לאשכחא על חיזו דהאי עלמא והוא לשכוח על בחי' ההגשמ' שנק' גשם בערך הרוחניו' שבג"ע ויובן כדוגמא שיש הפרש בין עונג גשמי לעונג רוחני בעוה"ז בין עונג המאכל לעונג הכבוד וההתנשאות שזה רוחני וזה גשמי ואעפ"כ אין לדמות כזה ההפרש בין עונג עוה"ז בין עונג האלקי שבג"ע לא מיניה כו' ומזה יובן עכ"פ שכדי שיומשך שפע גשמי' כזאת בבחי' הגשמיות דתענוגי עוה"ז דהוצרך להיות דילוג גדול והוא נעשה ע"י המלאכים עליונים שנק' קרביי' שמבדילים ומבררי' לשפע עליונה עד שהיותר חיצוני יוכל לבא למטה להיות מקור לתענוגי עוה"ז וזהו ששחק ר"ע כאשר ראה כרך גדול של רומי ואמר אם לעוברי רצונו כך כו' הכוונה על הפרש העצו' בין שורש עונג העוה"ז שברומי אע"פ דאמלא' החרבה לא נתמלאה צור כו' לעונג האלקי שבעוה"ב שנא' להנחיל אוהבי יש ע"י קיום המצות שזהו נק' עושי רצונו כו' (דודאי א"א לומר בתענוגי' גשמיים שבירושלים במילואה מכל טוב גשמי שגם זה מבחי' פסולת עונג העליון שהרי אמר והיה אם שמוע תשמעו כו' ונתתי מטר כו' ואספת דגנך תירושך ונקרא ארץ זבת חלב ודבש