קופה מיוחדת לאנשי חב"ד שבארה"ק
אנשי חב"ד שבארה"ק סבלו מאד מחבריהם באותה שעה והוכרחו לעבור מטבריה לצפת. הם לא קבלו ממעות כולל החסידים שבטבריה וכ"ק אדמו"ר הזקן היה אוסף ושולח להם בנפרד מדי שנה בשנה.
הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב וכ"ק אדמו"ר הזקן היו לא רק ידידי נפש, עוד מזמן היותם בשבת תחכמוני אצל הרב המגיד ממעזריטש, אלא אף מחותנים, מאז נשא ר' יקותיאל זוסמן נכדו של הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב את נכדת כ"ק אדמו"ר הזקן. החתונה היתה אמנם בסיון תקס"ז, אך כבר באגרות השנים שלפנ"ז הרי הם מכנים זא"ז בשם מחותנים.
בעת שגבה טורא ביניהם עמד הרה"ק הרלוי"צ לצד כ"ק אדמו"ר הזקן. הר"א מקאליסק כתב אליו בזה בארוכה (חלקו נדפס בס' אגרות בעל התניא ע' קסט ואת השלמתו פרסמתי בקובץ יגדיל תורה חוב' סח ע' נא), בין בענין שיטת חב"ד ובין בענין מעות אה"ק. מענה הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב נדפס בס' אגרות בעל התניא ע' קעא, ובו משיב לו על כל דבריו. בדבר שיטת חסידות חב"ד משיב לו:
הנה מאשר מתרעם מעלתו על הנהגותיו ואומר שאינו כפי הדרך של אדמו"ר המגיד זללה"ה נ"ע.. איך יעלה על הדעת להיות מתרעם על הנהגותיו של אדמו"ר, אשר זה הי' כל עיקר הנהגותיו של אדמו"ר הה"מ זללה"ה נ"ע .. ואדרבה מי שאיננו נוהג ע"פ דרך זה אינו לפי דרך מורנו נ"ע וכל המתרעם על זה הדרך כאלו מתרעם ח"ו על כ' אדמו"ר נ"ע, כי עיקר עבודתו והנהגותיו הקדושים הי' רק ע"ד זה, ומאד יפלא בעיני עליו, אשר הי' באמנה אתנו אצל אדמו"ר נ"ע שיפלא ממנו דרך זה.
ובדבר קבלתו מהרב המגיד ממעזריטש כותב לו:
הנה את זה לא שמעתי. אך את זה אני מעיד בעדות גמורה, שמאד הי' יקר כבוד הרב מחותני הגאון נ"י בעיני מורנו נ"ע עד אין שיעור, והי' מפליג אותו תמיד עד אין שיעור מאד.
לבסוף מאשים את ה"אנשים רעים בני בליעל [ש]הביאו לשון הרע באזניו", ומשיב לו גם בענין המעות - כמובא לעיל.
כשם שהרה"ק רלוי"צ מברדיטשוב עמד בשעה זו לצדו של כ"ק אדמו"ר הזקן כך גם אנשיו שבאה"ק עמדו לצד אנשי חב"ד שבאה"ק להצילם מרודפיהם, כנראה על פי הוראת רבם הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב. ולכן סבלו גם אנשיו שבעה"ק טבריה עד שהוכרחו אף הם לעבור מטבריה לצפת.
מעתה ואילך עבדו כ"ק אדמו"ר הזקן והרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב ביחד, לאסוף מאנשי שלומם ברוסיה ובוואהלין ולשלוח לאנשיהם באה"ק שעברו מטבריה לצפת. ביחד היו שולחים את המעות וביחד היו המעות מתחלקים בין החסידים של שניהם. בשנת תקס"ה שלח הרלוי"צ מברדיטשוב את המעות ע"י הרה"ק ר' ארי' ליב מוואלאציסק, שעלה באותו קיץ לאה"ק. משלוח זה נזכר באגרת שכתב החוזה מלובלין אל הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב מאותה שעה ונדפסה בס' אגרות בעל התניא ע' קפו:
קודם כתיבת ידי בא לידי אגרת מן מחותני הגאון הישיש מוה"ר ארי' ליב אב"ד דק"ק וואלצשיסק שנוסע לאה"ק, ואיני זוכר אם מאדעס או מסטאמבול, ושם נאמר שכבודו הרמה הי' אצלו ונתן בידו ממון לחלקו לעניים באה"ק.
את תגובתו של הרה"ק הר"א מקאליסק פרסמתי בקובץ יגדיל תורה (גליון סח ע' נב):
תיוהא קא חזינא הכא דלא טיבותא היא, מוטב הי' שנשלח משם כל קבוצת הכסף ע"י שילוח א' מפני מראית עין רואה ואוזן שומעת שבאו שני שילוחים מוואלין.. ובעוה"ר מיום אשר יצא לחלק אנשי וואלין מאנשי רוסי' התחילו העניני' להיות באתגליא וכמה קלקולים יצא מזה.. ועל הראשונים אנו מצערין ועתה חדשים מקרוב באו שלשה שילוחים.. לבד מה שרבו כמו רבו המחלוקות בין אנשי וואלין דעה"ק צפת תובב"א ובין אנשי וואלין דפהע"ק אשר איש את רעהו כו' ורציתי להכניס עצמי בשלום אמנם ראו ראיתי שהוא בלא יועיל מכמה טעמים שאין להעלות עה"כ.
נזכרו כאן שלשה שילוחים, אך ביניהם הפרש גדול. השילוח הכללי מוואהלין, נשלח אמנם בנפרד משילוח רוסיה, אך לערך משנת תקס"א ואילך עבר גם הוא ע"י הרה"ק הר"א מקאליסק, כמבואר בפרק הקודם. משא"כ השילוח של הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב נשלח ישר לאנשיו שנפרדו ועברו מטבריה לצפת. לכן הולך ומבאר את הסכסוך שבין אנשי צפת לאנשי טבריה.
נזכר כאן רק השילוח של הרלוי"צ לאנשיו שבעה"ק צפת. ובאשר לכ"ק אדמו"ר הזקן, כותב הוא באגרת משנת תק"ע, בדברו על המעות שהוא שולח בנפרד לאה"ק (אגרות קודש אגרת נז):
להחיות רוח שפלים ונדכאים מאחיהם הידועים עניי צאן קדשים אשר בעה"ק צפת תובב"א ממדינתינו, וכן רבים ושלמים מפלניא העומדים לימין צדקם להצילם מרודפיהם אחיהם הידועים.
לא נתפרש כאן מי הם אלו מפלניא העומדים לימין צדקם של חסידי חב"ד באה"ק, שעברו מטבריה לצפת. זאת מספר לנו הר"א מקאליסק באגרת הנ"ל, שהם אנשי הרלוי"צ מברדיטשוב שעברו אף הם לצפת. גם לא נתפרש כאן ע"י מי היה כ"ק אדמו"ר הזקן שולח את המעות לארה"ק, אך באגרת נו כותב "אני כבר לויתי ושלחתי לאה"ק ע"י ציר נאמן של מחותני הגאון הרב דבארדיטשוב".
אחר הסתלקות הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב המשיך בדרך זו גם בנו הרה"ק ר' ישראל מפיקוב. גם הוא לא שלח אותן בלי התייעצות עם כ"ק אדמו"ר הזקן שכותב לו (אגרת סב) איך וע"י מי לשלוח "ולהשביעו שלא ישנה ח"ו תפקידו אשר יפוקד ויצווה למסור בשלימות בצפת תובב"א לכל או"א כפי הרשימה של כת"ר לאנשי פלניא וכפי רשימה שלי לכל או"א הנקובים שם בשמותם".
אחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, בכ"ד טבת תקע"ג, המשיך בדרך זו גם בנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר האמצעי. באגרת שכתב בין השנים תקע"ד-ו (אגרות קודש שלו אגרת יד) כותב בין השאר:
כפי הרשימה שמצאתי במכי"ק [אאמו"ר] ז"ל לשלוח לאה"ק לאנשים מיוחדים בצפת.. והוספתי על הרשימה שלו עוד כו'. ואמנם לפי העת והזמן נתרבה ביותר תושבי צפת כו'. וגם רבים מטבריא מאנשי פולין דשם השלמים אתנו. והגעני מכתב מכל אנשי צפת בבקשות עצומות להחזיק ישיבתם בארץ החיים כו'.
לא נזכר כאן בפירוש שהכוונה לחסידי הרה"ק מברדישטוב, אך העובדה, שבהמשך לזה כותב "הגיעני מכתב.. וממחותני הרב דפיקוב נ"י שהמה משתדלים בהתאמצות יתירה להוסיף אומץ בלב כל הסרים למשמעתם" מרמזת לנו שגם כעת נמשך שיתוף הפעולה הזה ביניהם.