תולדות חב"ד בארץ הקודש - פרק ח. תמיכת כ"ק אדמו"ר האמצעי בישוב חברון - פתיחה

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/arum/index.htm">מסביב לחסידות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/arum/toldot/index.htm">תולדות חב"ד בארץ הקודש</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/arum/toldot/8/index.htm">פרק ח. תמיכת כ"ק אדמו"ר האמצעי בישוב חברון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/arum/toldot/8/1.htm">פתיחה</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>פרק ח. תמיכת כ"ק אדמו"ר האמצעי בישוב חברון</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>פתיחה</div></p> <p class=bodytext>לעיל פ"ו סופר על הוראת כ"ק אדמו"ר האמצעי ליסד הישוב בחברון, על קנייתו נחלה בחברון - ביהכ"נ של אברהם אבינו ע"ה, על הוראתו לחסידיו שיקנו גם הם נחלה בחברון ועל השד"ר שנסע בעיירות רוסיה למכור ארבע אמות בחברון לכל הרוצה לקנות נחלה בחברון. ולעיל פ"ז סופר על השתדלותו למנוע את קיפוח חלקם בחלוקת הפקוא"מ ועל ההחלטה ליסד 'כולל חב"ד' כדי לקבל את חלקם בנפרד.</p> <p class=bodytext>נעבור עתה לתמיכה שאסף הוא בעצמו מעדת חב"ד שברוסיה ושלח לעדת חב"ד שהתיישבה בחברון.</p> <p class=bodytext>כבר בשנים תקע"ד-ו, כשנה או שנתיים אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לחסידיו שכ"א יקבע קופת מעות אה"ק בביתו. ישוב אנ"ש באותה שעה בצפת, כאמור לעיל בפרקים הקודמים, ועל דבר תמיכתם הוא כותב באגרת "לכללות אנ"ש" (אג"ק שלו אגרת יד):</p> <p class=bodytext><div class=c3>עתה באתי לעורר לבב אחיי ורעיי הנאמנים בברית והתקשרות עוז חיבת הקדש קדוש עליון כ"ק אאמו"ר זללה"ה נ"ע.. ובפרט מצות צדקת אה"ק שהחזיק בה בכל ימי חייו ויסדה בכל לבו ונפשו בכל א' מאנ"ש מימי עולם. אך בסיבת מעשה שטן המרקד כו' אשר א"צ לפרט נתקלקל היסוד ונתרשלו אנ"ש במצוה זו.. ובהיות ידוע תוך אמיתי' חפצו ורצונו בחיזוק ישיבת אה"ק מעולם מצווה ועומד אני להחזיק ביתר שאת..</p> <p class=bodytext>והגיעני מכתב מכל אנשי צפת בבקשות עצומות להחזיק ישיבתם בארץ החיים כו'.. כולם כאחד צועקים לעזר שיש בו ממש.</p> <p class=bodytext>ולזאת אמרתי לקרוא למאהבי נפשי שישמעו לעצתי אמונה בזה באופן שלא יכבד עליכם. והוא אשר כבר נעשה בכל מדינות וואלין ואקריינא ופאליעשע וגם במדינתינו במקומות מועטים, דהיינו בהעמדת הפושקעס.</p> <p class=bodytext>והוא דבר עצה וחכמה מאד הוטב בעיני גם מטעם ויסוד שרש ענין הצדקה שהיא בכל עת, ובפרט בעת האוכל בבוקר ובערב מיד שיסדר שולחנו שיתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו דוקא שני קט[נים] או א' קט[ן] קודם שישב לאכול סעודת שחרית וכן בסעודת ערבית. וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו איש כמתנת ידו וכפי כבודו. ומתן אדם ירחיב לו.. וגם נדבות בשעה הצריכה לאדם, כמו צדקות דרמבה"נ יפה לו יותר שיתן קודם סעודתו או קודם התפלה דכתיב אני בצדק אחזה פניך כידוע. ולזאת גודל בקשתי שטוחה ופרושה שיתנו מקום לדברי אמת האלה שישמעו לעצתי אמונה לטובתם באמת כל איש בביתו, וגם בבית המנין יתאמץ, ובכל אנשי העיר מגדול ועד קטן לעשות כן.</div></p> <p class=bodytext>קופת רמבה"נ [רבנו מאיר בעל הנס] הנזכרת, נוסדה לראשונה בין השנים תק"ב-ה. משנתחדש הישוב בטבריה, לאחר שהיה חרב במשך שני דורות, ראו הכרח לקבוע בח"ול קופות מיוחדות לשם טבריה, ונקראו על שם ר' מאיר בעל הנס הקבור בה. לקופה זו היה נודר כל אדם בעת צרה כדי להנצל ממנה בזכות ר' מאיר בעל הנס (ראה "שלוחי א"י" ע' 60-58).</p> <p class=bodytext>משעברו חסידי חב"ד מטבריה לצפת, בין השנים תק"ס-תק"ע, כמסופר לעיל בפרק החמישי, המשיכו להשתמש בשם זה גם בקופה המיוחדת לצפת [ומזה נמשך שאצל האשכנזים קופה זו מיועדת לכל ארבע ערי הקודש - טבריה צפת ירושלים וחברון.</p> <p class=bodytext>ראה "שלוחי א"י שם]. זהו שכותב כאן כ"ק אדמו"ר האמצעי "וגם נדבות בשעה הצריכה לאדם, כמו צדקות דרמבה"נ", אף שבאגרת זו מדבר בקופה המיוחדת לאנ"ש שהתיישבו מקרוב בצפת.</p> <p class=bodytext>ועוד מוסיף לכתוב באותה אגרת:</p> <p class=bodytext><div class=c3>ואזהרתי נוראה על הגבאים שבכל עיר ומנין שלא יורו היתר להלוות מן מעות הנ"ל לשום אדם בעולם וגם לא על משכנות, רק יהיו המעות הללו צרורים בידם ויעשו גבאים נאמנים שיגבו ויאספו מדי חדש בחדשו ויהי' מוכן לעת בוא השד"ר. ואם רחוק ממנו ישלח לידו, ויגיע להם קבלות כנהוג מדי שנה וכו'.</div></p> <p class=bodytext>את התקנה הזאת שלא להלוות מקופת אה"ק כבר תיקן כ"ק אדמו"ר הזקן, יחד עם הרה"ק הר"י מפולוצק והרה"ק הרי"ב מליובאוויטש, בעת יסדם את קופת מעות אה"ק, בשנת תקמ"א לערך, כנזכר לעיל פ"א. לאח"ז אישר וחיזק את התקנה הזאת גם הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק, כנזכר לעיל שם, ומזמן לזמן היה כ"ק אדמו"ר הזקן מזהיר על שמירת התקנה הזאת (ראה אג"ק שלו אגרות א. ו. , סז. סח). לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן מוצא לנחוץ גם כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי להזהיר על הדבר הזה באגרת שלפנינו.</p> <p class=bodytext>גם את התקנה שיאספו הגבאים את המעות מדי חדש בחדשו תיקן כ"ק אדמו"ר הזקן, כדלעיל פ"ב. על שתי התקנות האלו חוזר גם באגרת נוספת (מילואים אגרת ה) "ועיקר הבקשה שילכו הגבאים מדי חודש בחדשו ויקבצו על יד מעט מעט, ואמנם יהיו המעות צרורים וחתומים בל יגעו וישלחו יד ח"ו בהן שלא להלוותם אפילו לצורך גדול, כאשר תראו העתק מכתיבת יד אאמו"ר זצ"ל. נא ונא כי זהו היסוד וקיום לדבר זה כידוע".</p> <p class=bodytext>ושוב חוזר לנושא הקופות שבכל בית ומסיים:</p> <p class=bodytext><div class=c3>וכבר עשיתי גם אני בביתי וממני ראו ועשו כל אנשי מחנינו כל איש בביתו. וכן הם בכל עיר וכפר. ומגודל בטחוני קצרתי בבקשתי.</p> <p class=bodytext>ולהשיבני אם קבלו דבריי לרצון ונחת יהי' לי למשיב נפש כי יפיקו רצון מה' החפץ בצדקה ורב להושיע לכל פועל צדקת הוי' לחיים עד העולם.</div></p> <p class=bodytext>כאן באגרת הזאת נזכרת רק תקנתו לקבוע קופת מעות אה"ק בכל בית ולתת לתוכה לפני הסעודה וכו'. בשנים הבאות הוסיף בתקנתו להפריש לקופה זו גם לפני הדלקת הנר ולפני הפרשת חלה, ואף הוסיף לקבוע סכום מכסה שנתית לכ"א.</p> <p class=bodytext>את כל הנ"ל מזכיר באגרת נוספת (שם לג):</p> <p class=bodytext><div class=c3>מה מאד רצוני וחפצי לחזק צדקת אה"ק רמבעה"נ ושמן למאור [היא קופה נוספת להדליק על מקום מנוחת כ"ק אדמו"ר הזקן בהאדיטש] שקודם הדלקת נר שבת והפרשת חלה. לקבוע פושקעס דוקא וליתן בתוכה כל יום שיעלה לשנה מגבוהים ג' רו"כ, מבינונים א' רו"כ וחצי, מנמוכים מרבע עד חצי רו"כ.. לבד מעות רמבעה"נ שקודם הדלקת נר שבת והפרשת חלה לא יחשב במעות נתינה הנ"ל. ומי שלא ימצא בפושקע שלו לסוף השנה כפי ערך הנ"ל כו' או שלא נתן כלום אזי ישלם ליד הגבאים כאו"א מאנ"ש כפ"ע הנ"ל. ובקשתי מהגובים לגבות כנ"ל להשגיח ע"ז בכל עוז ותעצומות כמקדם.</div></p> <p class=bodytext>סכום המכסה הזאת היה משתנה קצת מזמן לזמן, כנראה בגלל שינוי שער המעות או שינוי המצב הכלכלי, שהיה חמור ביותר בימים ההם בגלל בזירת גירוש היהודים המכפרים, כדלעיל פ"ז. וכך כותב באגרת נוספת (מלואים אגרת ה):</p> <p class=bodytext><div class=c3>גם בקשתי עוד הפעם לקיים אשר כתבתי במכתבי הכולל נידון הנתינות הקצובים מדי שנה להגבוהים ג' זהו' ובינונים ערך ב' זהו' שלא יגרעו בקודש ח"ו נא ונא ויסלק כל א' וא' כפי המגיע ממנו בלי גרעון ח"ו, לבד מה שימצא פדיונות לא יחשב זה במעות הנתינות הקצובים הנ"ל, ובקשתי מהגובים להודיעני תמיד מטוב פעלם ואם מקיימים כפי רצוני.</div></p> <p class=bodytext>בכל שנה היה כ"ק אדמו"ר שולח שד"ר מיוחד לעיירות לאסוף את התרומות.</p> <p class=bodytext>שד"ר זה היה לו פנקס מיוחד שבו היו הגבאים שבכל עיר רושמים את כל התרומות וההתחייבויות של אנ"ש בחתימת ידם. השד"ר היה מביא את הפנקס אל כ"ק אדמו"ר האמצעי שהיה קורא את כל המכתבים שבו והיה מברך במיוחד את התורמים ואת הגבאים. על כל הנ"ל כותב באותה אגרת:</p> <p class=bodytext><div class=c3>אודות מעות שבקלתי מיד ידידי חביבי השד"ר ר' יוסף בהרב מוכ"ז קריתי בפנקסו כל מכתב ומכתב מכל הגבאים ונתינות שבכל עיר ועיר בח"י עצמם שקימו וקיבלו עליהם ומאמצים באמונה ובלב שלם הי' לי מאד לנח"ר ות"ח גדול להם על העבר ובקשה גדולה שיקיימו באמת ובאמונה ולהזהיר לכל אנ"ש תמיד שיקיימו כפי התיקון כאשר עם לבבם נאמן בדבר מצוה רבה זאת ויכולה היא שתרחם ולהמשיך עליהם ברכה כל הימים ועלי לברכם בשם ה' וכו'.</div></p> <p class=bodytext>לא נתפרש כאן מיהו ר' יוסף בהרב, אך מסתבר שהוא ר' יוסף בהרב ישכר בער מליובאוויטש (שיסד יחד עם כ"ק אדמו"ר הזקן את מוסד קופת מעות אה"ק), ועליו מסופר בבית רבי ע' 148:</p> <p class=bodytext><div class=c3>הי' איש קדוש ונורא ושמו גדול מאד בפי כל אנ"ש ורועדים לשמו ולזכרו. הי' ג"כ מתלמידי רבינו בימי עלומיו, ואח"כ הי' מחסידי אדמו"ר האמצעי נ"ע, ואח"כ הי' מקושר בכל עוז לאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע.</p> <p class=bodytext>והי' משולח מהם במעות הכולל.</div></p> <p class=bodytext>בעת המלשינות הלשינו על כ"ק אדמו"ר האמצעי ששולח מעות לארה"ק - שוחד לסולטן וע"ז נאסר לוויטבסק. שם הוכיח שהמעות הם לתמיכת עניי ארה"ק וביו"ד כסלו שוחרר, כמסופר בארוכה בבית רבי ע' 200-198.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>