השד"ר ר' ישראל יפה המדפיס מקאפוסט
ב"זכרון לחובבים הראשונים" חוב' יא, תרפ"ח, פרסם גרייבסקי כתב ב"ד מחברון מחודש שבט תקפ"ט בקשר לעזבון ר' ישראל יפה הנ"ל, ובו נאמר בין השאר "אחרי נמכר העזבון עם המעות מזומן שנמצא ואחרי נכוי חלקו הנוגע לו מן השליחות..". מכאן למדנו שהר"י יפה יצא כשד"ר מחברון לחו"ל ואשר נפטר לפני שבט תקפ"ט.
ב"התמים" חוב' ב ע' עט מסופר:
בא דעם זיידען [כ"ק אדמו"ר האמצעי] זיינען געווען אזעלכע חסידים וועלכע ער האט ניט געוואלט זיי זאלען פארען קיין ארץ ישראל, און געווען אזעלכע חסידים וועלכע ער האט געוואלט זיי זאלען יע פארען קיין ארץ ישראל. איינער פון די לעצטע איז געווען החסיד ר' ישראל יפה, מדפיס דקאפוסט, אבער ר' ישראל האט ניט געוואלט פארען, אוועקפארען פון רבי'ן, ער האט געוואלט הערען חסידות (צוליב אים האט דער זיידע געשריבען דעם פירוש המלות) האט דער זיידע אים מבטיח געווען אז ער וועט אים שיקען די כתבים, און פלעגט אים שיקען זיין אייגענהענטיגע כתבי-יד.
באג"ק אדה"ז ע' תק ובקובץ יגדיל תורה חוב נב ע' קנו הוכחתי שהר"י יפה לא עלה לאה"ק עד אחד קיץ תקפ"ב, שבאותה שנה ערך והדפיס בקאפוסט את סידורו של כ"ק אדמו"ר הזקן.
במבוא לשבחי הבעש"ט מכתב-יד ע' 19 מקשה עלי ידידי הר"י שי' מונדשיין ממפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט, שר' ישראל יפה מקאפוסט עלה לאה"ק בשנת תק"פ.
אמנם שם לא רשום ר' ישראל יפה המדפיס מקאפוסט והשד"ר שלפנינו, שהרי הוא נפטר לפני שבט תקפ"ט ולא נזכר כלל במפקד תקצ"ט. שם רשום ר' ישראל יפה נוסף שעלה מקאפוסט וחי שנים רבות אח"כ. ר' אפרים בנו של ר' ישראל יפה המדפיס רושם במפקד מונטיורי משנת תקצ"ט שעלה לאה"ק בשנת תקפ"ג. מסתבר א"כ שהוא עם אביו עלו ביחד באותה שנה (ודלא כמ"ש בבית רבי קז,א שעלה בזמנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק).
במגדל עז ע' תקטו-יז אנו מוצאים שלשה מסמכים שבהם אינה מופיעה חתימתו של הר"י יפה, כ"א חתימת בנו "אפרים בא"א מוהר"ר ישראל שי' יפה". אילו היה הר"י יפה באותה שעה בחברון, לא היה חותם בנו במקומו. על כן מסתבר שבאותה שעה היה הר"י יפה בשליחות חברון בחו"ל. מכל הנ"ל למדנו שר' ישראל יפה המדפיס מקאפוסט עלה לאה"ק בשנת תקפ"ג, יחד עם בנו ר' אפרים. יצא כשד"ר לפני אדר תקפ"ז ונפטר לפני שבט תקפ"ט. אך עדיין לא נודע לנו אם אמנם היתה שד"רות זו לרוסיה, או כנ"ל, שלרוסיה לא היו שולחים שד"רים בשנים האלו, ושד"רות זאת היתה למדינה אחרת.