לג דין תיקוני התפילין ודיני הרצועות ובו ו' סעיפים:

א

א אם נקרעוא מחיצות הפנימיות שבין בית לביתב בתפילין של ראש ומבחוץ כולן קיימין ושלימים אם הם חדשים כשריםג בכל ענין (אלא א"כ נקרעו ג' בתים בענין זהד) ואם הם ישנים פסולים אפילו לא נקרעו אלא ב' בתים ואפילו יש מחיצה שלימה ביניהםה אלא שנקרעו בזה מחיצה של צד ימין ובזה מחיצה של צד שמאל אבל אם יש ביניהם בית אחד שלם דהיינו ב' מחיצות שלימות כשרים אפילו הם ישנים ובלבד שלא נקרעו ג' בתיםו דהיינו כל ג' מחיצות הנשארות ויש אומרים להיפךז שחדשים גרועים מישנים שכיון שבזמן מועט נקרעו כל כך בודאי עור מקולקל הוא מעיקרו ויש להחמיר כדברי שניהםח:

ב

ב יש מי שאומרט שהוא הדין בתפירות אם נפסקו ב' תפירות זו בצד זו או ג' אפילו זו שלא כנגד זו פסולים במה דברים אמורים בישנים אבל בחדשים כל זמן שעור מושב הבתים קיים כשריםי ואלו הם חדשים כל שאוחזין מקצת העור שנקרע תפרו ותולין בו התפילין והוא חזק ואינו נפסק אבל אם אינו ראוי לתלות בו אלא הוא נפסק הרי אלו ישנים ולדברי האומרים שחדשים גרועים מישנים לענין נקרעו הבתים ה"ה שהם גרועים לענין נפסקו התפירותיא וטוב לחוש לדבריהםיב גם בנפסקו התפירות להחמיר בחדשים כמו בישנים אפילו בשנפסקו ב' זו בצד זו אעפ"י שיש מקילין בזה לגמרייג בין בחדשים בין בישנים אבל בשנפסקו ג' אפילו זו שלא בצד זו הם פסולים לדברי הכל ובמקום שאי אפשר למצוא תפילין אחרים ולא לחזור ולתפור תפילין אלו יש לסמוך על המקילין בנפסקו ב' תפירות זו בצד זו בין בחדשים בין בישנים שלא להתבטל ממצות תפיליןיד:

ג

ג עור הרצועות צריך להיות מבהמה או חיה הטהוריםטו שלא הוכשרו למלאכת שמים אלא טהורים בלבדטז וצריך שיהא מעובד לשמויז ואם לאו פסול לדברי הכליח ואפילו להמכשירים בבתיםיט ויכול לעשותן אפילו מקלףכ כמו שנתבאר בסי' ל"בכא:

ד

ד הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץכב אבל מצד פנים יעשה מאיזו צבע שירצה חוץ מאדום שהוא גנאי שלא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימוכג אבל הבתים אין צריך להיות שחורות אלא משום נוי מצוהכד ולא מהלכה למשה מסיני כמו שנתבאר בסי' ל"בכה:

ה

ה וכיון שרצועות שחורות הלכה למשה מסיני צריך שישחירן ישראל לשמן ולא נכריכו ואפילו בדיעבד פסולות ע"י נכריכז אלא על דרך שנתבאר בסי' ל"ב בעיבודכח (א) ויש מי שאומרכט שיש להן תקנה שיחזור וישחירן ישראל לשמן וטוב להחמיר אבל אם הנכרי השחיר את הבתים כשרים שהרי אפילו לא השחירן כלל כשריןל ומכל מקום לכתחלה טוב שישחירן ישראל לשמן כמו הרצועותלא:

ו

ו רצועה שנפסקה אין לה תקנהלב לא בקשירה ולא בתפירהלג שנאמרלד וקשרתם ודרשו רז"ללה קשר תם דהיינו הרצועה שקושר בה התפילין תהיה תמה ושלימהלו ולא קשורה או תפורה בד"א כשנפסקו תוך שיעורן דהיינו בשל ראש עד הטבור מצד ימין ועד החזה מצד שמאללז ובשל יד עד כדי שתקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע וכדי שתמתח עד אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אותה אצבע ג' כריכות ויקשורלח אבל כל יתרון האורך שהיא בשביל שכורך הרצועה כמה פעמים סביב היד אין הקשירה והתפירה פוסלין בולט ויש אומריםמ שאין קשירה ותפירה פוסלת בו אלא במה שמקיף הראש בלבד או במה שמקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע שכשיש שם קשר או תפר אין הקשר של ראש או של יד נקרא קשירה תמה אבל במה שתלוי מן הראש עד החזה והטבור וכן במה שנמתח מהזרוע עד אצבע אמצעית מועלת בה קשירה או תפירה ויש מקילין עודמא שאפילו במה שמקיף הראש והזרוע מועלת תפירה כשתופרן מצד פנים שלא יהיה התפר נראה מבחוץ ותהא נראית כשלימהמב והוא שיתפרנה בגידים כשריםמג ויש מקיליןמד אפילו בחוטים ולענין הלכה יש להחמיר (בשל תורהמה) כסברא הראשונה במקום שאפשרמו ואף שיש להקל לתפור מבפנים במה שתלוי מן הראש הואיל ויש מתירים אפילו במה שמקיף הראש מכל מקום קשה ליזהר שלא תהא התפירה נראית כלל מבחוץמז אבל בשעת הדחק יש לסמוך על דברי המקילין יותר כדי שלא יתבטל ממצות תפיליןמח ומכל מקום לא יברך שברכות אינן מעכבותמט:


א) מנחות לה, א.

ב) ב"י סוף ד"ה ואם נתקלקל. מ"א ס"ק ב.

ג) רבא שם, לגירסת הרי"ף.

ד) פרישה ס"ק ג. ב"ח ד"ה נתקלקלו. ט"ז ס"ק ד. עי' סעיף ב וצ"ע. ועי' דרישה סק"א. מאיר עיני סופרים סי' יח ס"ד ס"ק ב.

ה) פי' הא' ברש"י שם ד"ה זה שלא כנגד זה. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ג. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) ח"ח ע' מג.

ו) רב חסדא שם. ועי' דרישה סוף ס"ק א. תהלה לדוד ס"ק א. העו"ב תשפה ע' 72.

ז) גמרא שם לגירסת רש"י שם ד"ה בחדתא ורא"ש הל' תפילין סי' י.

ח) רמ"א סעיף א.

ט) רמב"ם פ"ג מהל' תפילין הי"ח. שו"ע סעיף ב.

י) עי' מאיר עיני סופרים סי' יח סט"ז אות ז ס"ק ג.

יא) ב"י ד"ה והרמב"ם.

יב) רמ"א שם.

יג) ירושלמי מגילה פ"א ה"ט, לפי' ס' התרומה סי' רי. רא"ש בסדר תיקון תפילין. טור סוף סי' לב.

יד) ב"י שם. ועי' תהלה לדוד ס"ק ב. מאיר עיני סופרים סי' יח סט"ז אות ז ס"ק ז.

טו) שבת כח, ב. טור ושו"ע סעיף ג.

טז) ראה לעיל סי' לב סי"ד וש"נ.

יז) רמב"ם פ"ג מהל' תפילין הט"ו. ס' התרומה סי' קצ (בסימנים) וסי' קצה. טור ושו"ע שם.

יח) מ"א ס"ק ד.

יט) כדלעיל סי' לב סנ"ז וש"נ.

כ) מרדכי ריש הל' תפילין. שו"ע סעיף ג.

כא) סעיף נו.

כב) מנחות לה, א. טור ושו"ע סעיף ג.

כג) רש"י שם ד"ה אדומות.

כד) רמב"ם פ"ג מהל' תפילין הי"ד. רא"ש הל' תפילין סי' ח.

כה) סעיף ס.

כו) ס' התרומה סי' קצא (ובסימנים) וסי' קצה.

כז) רמ"א סעיף ד.

כח) סעיף יב.

כט) מ"א ס"ק ז. עיין בקו"א.

ל) טור סי' לב. ד"מ שם ס"ק יז. מ"א ס"ק ו.

לא) שו"ע ס"ד, לפי המשך דברי הרמ"א. ראה מ"א ס"ק ה.

לב) רב יוסף שם מנחות לה, ב. טור ושו"ע סעיף ה.

לג) רש"י שם ד"ה מה עמא דבר. רמב"ם הל' תפילין פ"ג הי"ט. ס' התרומה הל' תפילין ד"ה תניא תפילין מרובעות. ט"ז ס"ק ו.

לד) דברים ו, ח.

לה) מנחות שם.

לו) פי' ב' ברש"י שם ד"ה קשירה תמה. ט"ז שם.

לז) רמב"ם פ"ג מהל' תפילין הי"ב והי"ט. ס' התרומה (בסדר הנחתן ד"ה תניא תפילין מרובעות, דלא כדרכי משה ס"ק ד, שלא עיין שם אלא בסי' ריא ודו"ק). ט"ז שם. וראה לעיל סי' כז ס"כ וש"נ.

לח) ראה לעיל סי' כז סי"א.

לט) תרומת הדשן סי' מז. וראה לעיל סי' כז סי"ט.

מ) רא"ש סי' יא. טור ושו"ע ס"ה.

מא) רבינו תם שם תוד"ה פוק. סמ"ג עשיון כב. מרדכי הל' תפילין (יא, ד).

מב) רש"י שם ד"ה ועייליה.

מג) רבינו ירוחם נתיב יט סוף ח"ד. תרומת הדשן שם. מ"א ס"ק ח.

מד) ארחות חיים הובא בב"י.

מה) ראה חקרי הלכות ח"ה נו, א.

מו) ב"י סוף הסימן. לבוש ס"ה. ט"ז סוף ס"ק ו.

מז) תרומת הדשן שם. ט"ז שם.

מח) ב"י ושו"ע שם.

מט) ט"ז ס"ק ז.