מג דין איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא ובו ט' סעיפים:

א

א אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפיליןא שבראשוב או בזרועוג גזירה שמא יעשה בהן צרכיוד אבל בבית הכסא עראי דהיינו מקום שאין רגילין לפנות שם לגדולים מותר להשתין בהן ואין חוששין שמא יפנה שםה אפילו הוא מקום צנועו ויש מי שאוסרז להשתין בתפילין אפילו שלא בבית הכסאח גזירה שמא יפיח בהן כי כן דרך המשתינים ותפילין צריכין גוף נקיט ויש לחוש לדבריוי במה דברים אמורים כשהן עליו אבל כשהן בכיסן ואוחז הכיס בידו מותר להשתין בה לדברי הכל שכשהן בכיסן אין איסור בהפחה לדברי הכליא כמו שיתבאר בסי' מ"דיב ואם אינן בכיסן אלא אוחזן בידו אפילו אם תופסן בבגדו ובידויג אסור להשתין בהן מעומד אפילו שלא בבית הכסאיד שמאטו (א) ישפשף ביד זו את ניצוצות מי רגלים שיפלו על רגליו כשמשתין מעומדטז:

ב

ב אבל אם הן בחיקויז וחגר חגורה וכן אם הן צרורין וקשורין בבגדויח שאינו צריך (עי' במה שכתבתי לעיליט) לאחזן בידו מותר להשתין בהם אפילו מעומד:

ג

ג אבל אם משתין מיושב או בעפר תיחוחכ שאין ניצוצות נופלין על רגליוכא מותר להשתין בהן אפילו כשהן מגולין בידו ובלבד שלא יכנס בהן לבית הכסא קבועכב גזירה שמא יעשה בהן צרכיו כשהן מגולין בידו כיון שהוא מקום שרגילים לפנות בו לגדולים אבל אם אוחזן בבגדו בידו מותר אפילו לעשות בהן צרכיו בבית הכסא קבועכג וצריך שיאחזן בימינו כנגד לבוכד אבל לא בשמאלו שמא יקנח בהכה אבל בימין אין מקנחיןכו ולשפשוף ניצוצות אין לחוש כשנפנה לגדולים שאף שאי אפשר לגדולים בלא קטניםכז שמתוך שדוחק עצמו לגדולים בא לידי קטניםכח מכל מקום מן הסתם הוא עושה צרכיו מיושב ומיושב אין לחוש לניצוצות ויזהר לגללןכט ברצועות שלהןל שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו טפחלא שגם ברצועות יש קדושה שהרי ד' ויו"ד של שד"י קבועים בהןלב וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות מפתח בית הכסא ומניחן עליו וכן כשנכנס צריך לחלצן ברחוק ד' אמות מפתח בית הכסא ומכניסן בבגדו בידולג ואפילו הנכנס לבית הכסא קבוע להשתין מים צריך לחלצן ברחוק ד' אמותלד ואע"פ שאין איסור מן הדין לילך בתפילין אפילו תוך ד' אמות של צואה עצמהלה מכל מקום כיון שזה צריך הוא לחלוץ תפליו משום גזירת חכמים שמא יעשה בהן צרכיו יש לו לחלצן מיד שמגיע לד' אמות של בית הכסא שהן כד' אמות של צואה עצמה כמו שיתבאר בסי' פ"גלו אבל יכול להוליכן עמו בידיו עד בית הכסא ושם יאחזן בבגדו ביד ימין אם ישתין מיושב או בעפר תיחוח אבל אם ישתין מעומד לא יוליכן עמו לבית הכסאלז אלא יתנו לחבירולח אא"כ מוליכן בכיסןלט אבל הנכנס לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו מיושב אין לו ליתנן לחבירו שכיון שהתירו לו חכמים להכניסן לבית הכסא בבגדו בידו יש להכניסן עמומ כדי שישמרוהו מן המזיקיםמא וגם מצוה לשמרן בעצמומב במה דברים אמורים שהנכנס לבית הכסא קבוע צריך לחלצן ברחוק ד' אמות בבית הכסא שהצואה שבו היא מגולה בלא חפירה אבל אם היא בחפירהמג הרי החפירה היא רשות לעצמו ובית הכסא שלמעלה רשות לעצמו ואין לו דין בית הכסא כלל כמו שיתבאר בסי' פ"גמד ומותר ליכנס בתוכו בתפילין שעליו ומכל מקום קודם שישתין צריך לחלצן לדברי הכל כמו בשאר בית הכסא קבועמה (וגם לכסותן כמו שיתבאר בסימן שט"ומו) במה דברים אמורים להשתין אבל לעשות צרכיו צריך לחלצן ברחוק ד' אמות ממקום שרוצה לעשות צרכיומז אפילו נפנה במקום שאינו בית הכסא כלל אלא בחצירו או על פני השדהמח:

ד

ד וכל זה כשנפנה ביום אבל אם נפנה בלילהמט או סמוך לחשיכה שאין שהות להניחן עליו עוד אחר עשיית צרכיונ לא יעשה בהן צרכיו אפילו הן גלולין בבגדו ולא יכנס בהן לבית הכסא קבוע אפילו להשתיןנא מיושבנב והן גלולין בבגדו אלא חולצן ברחוק ד' אמות ומניחן בכיסן אם יש בו טפחנג אבל אם אין בו טפח בטל הוא לגבי התפילין כיון שהוא כלייןנד ואם מניחן בכלי שאינו כליין אפילו אין בו טפחנה אינו בטל לגביהן ואוחז הכיס או הכלי בידו ונכנסנו אפילו לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו או להשתין אפילו מעומדנז:

ה

ה וכל זהנח שהתירו חכמים להכניס תפילין לבית הכסא קבוענט אפילו כשהן בכיסןס הוא בבית הכסא שבשדה שאי אפשר להצניען חוץ לבית הכסא שמא יטלו אותן עוברי דרכיםסא אבל בבית הכסא שבבית לא יכניסן כללסב אפילו בכיסןסג כיון שיכול להניחן במקום המשתמרסד וכן לא יעשה בהן צרכיו בחצירו אפילו שלא בבית הכסאסה אפילו הן בכיסן אבל מותר להשתין בהן שלא בבית הכסא קבוע כשהן בכיסן אפילו הוא בביתו וחצירוסו:

ו

ו ואפילו בבית הכסא שבשדה לא התירו אלא בתפילין שאדם לובשן כל היום והולך בהן בשדה ואי אפשר לטרוח בכל פעם להשיבן לביתו וגם אי אפשר להצניען בשדה מפני עוברי דרכים אבל שאר ספרים אסור להכניסן אפילו בבית הכסא שבשדהסז בבגדו בידו להשתין מיושב או לעשות צרכיו אפילו שלא בבית הכסא קבועסח כי יכול להניחם בביתו אבל מותר להכניסן בכיסן לבית הכסאסט קבוע שבשדה לעשות צרכיוע או להשתין אפילו מעומדעא (אבל בבית הכסא שבבית או לעשות בהן צרכיו בחצירו אפילו שלא בבית הכסא קבוע דינם כתפילין שאסור אפילו בכיסןעב) וספר תורה אסור להכניסו אפילו בכיסו לבית הכסאעג קבוע אפילו שבשדה כמו שיתבאר ביו"ד סימן רפ"בעד וכל זה כשרוצה לעשות צרכיו גדולים או אפילו קטנים אלא שהוא בית הכסא קבוע ויש לחוש שמא יפנה שם לגדוליםעה אבל אם נכנס שלא לעשות צרכיו כלל יש מתיריןעו להכניסן בידועז אפילו מגולין לבית הכסא קבוע אפילו שבבית והוא הדין לשאר ספרים ויש מי שאוסרעח בנכנס לבית הכסא קבוע שלא לעשות צרכיו כמו שיתבאר כמו בנכנס לעשות צרכיו ונכון לחוש לדבריועט במה דברים אמורים להכניסן בידיופ אבל ליכנס לבית הכסא בתפילין שבראשו או בזרועו שלא לעשות צרכיו כלל אפילו קטנים לדברי הכל אסור בכל עניןפא אפילו הן מכוסין על ראשו וזרועו שהרי אפילו בבית המרחץ אסרו ליכנס בתפילין שעליופב ולא אמרו שאין איסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שעליו אלא משום גזירה שמא יפנה בהן אלא משום שלהשתין הוא חייו של אדםפג ואי אפשר בלעדו ולא היו מטריחין אותו לחלוץ תפליו בשביל כך משא"כ כשנכנס שלא לצורך וליכנס למרחץ אף שהוא צרכו של אדםפד מכל מקום כיון שמוכרח הוא לחלצן במרחץ כשיפשיט כל בגדיו הצריכוהו לחלצן על פתח המרחץ שלא יכנס בהן כלל לבית המרחץ ומטעם זה הצריכוהו לחלצן ברחוק ד' אמות מבית הכסא קבוע כשנכנס להשתיןפה כמו שנתבאר למעלהפו:

ז

ז במה דברים אמורים ליכנס לבית הכסא אבל צואה שאינה בבית הכסא מותר לילך אצלה בתפילין שעל ראשו וזרועו אם דרך הילוכו הוא שם וא"צ להרחיק ממנה ולכן מותר לילך בתפילין שעל ראשו במבואות המטונפותפז אע"פ שהצואה נראה לעין וא"צ לכסות התפילין של ראש מן הדין ואעפ"כ טוב לכסות בכובעפח:

ח

ח וכן מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים לבדוק בו החולהפט אע"פ שתפילין בראשו ובעל נפש יחמיר לעצמו:

ט

ט אם שכח תפילין בראשו ועשה בהן צרכיוצ מניח ידו עליהן לכסותן עד שיגמור עמוד הראשוןצא שאם יפסיק מיד יבא לידי הדרוקןצב ויוצא וחולץ של יד ושל ראש וחוזר ונכנסצג:


א) רבא ברכות כג, א. טור ושו"ע סעיף א.

ב) רש"י שם ד"ה מהו. טור ושו"ע שם.

ג) רבינו ירוחם נתיב יט ח"ה. מ"א ס"ק א. וראה ספר התרומה סוף הלכות תפילין ד"ה אמר רבי  ינאי. אור זרוע ח"א סוף סי' תקפו. ארחות חיים הלכות תפילין סי' ו (בשם הלכות תפילין לא ידעתי מי חיברן).

ד) רבא שם. טור ושו"ע שם.

ה) תוס' ותוספות רבינו יהודה שם ד"ה חיישינן. טור.

ו) רא"ש פ"ג דברכות סי' כו. והלכות תפילין סי' כ.

ז) משמעות הרמב"ם הל' תפילין פ"ד הי"ח. פסקי ריא"ז פ"ג דברכות הלכה ה אות ב [נעתק בשלטי הגבורים (הובא בדרכי משה)]. כאמרי לה שם בגמ', וספר המכתם ברכות שם בשם אית דגרסי.

ח) עי' רש"י שם כג, ב ד"ה בית הכסא עראי.

ט) כדלעיל סי' לז סעיפים א-ב. וש"נ.

י) שו"ע סעיף א.

יא) מ"א ס"ק יד.

יב) סוף סעיף א. וש"נ.

יג) רא"ש פ"ג דברכות סי' כח [וע"ש בדברי חמודות אות צה]. טור ושו"ע סעיף א. ספר המאורות ברכות כג, ב. ועי' תוספות רבינו יהודה ברכות כג, ב ד"ה בית הכסא קבוע.

יד) ברכות כג, ב. טור ושו"ע ורמ"א שם.

טו) תוס' ברכות כג, א ד"ה חיישינן. עי' בק"א.

טז) כדלעיל סי' ג (מהדו"ק) סעיף כ. וש"נ.

יז) ספר התרומה סוף הלכות תפילין ד"ה אמר ר' ינאי (הובא בב"י). שו"ע סעיף ד.

יח) מ"א ס"ק ח.

יט) בקו"א.

כ) הרב רבינו יונה ברכות כג, ב. רא"ש שם. רמ"א סעיף א.

כא) ברכות מ, א.

כב) ט"ז ס"ק א. נחלת צבי ס"ק ה. אלי' זוטא ס"ק א. וכן משמע ברא"ש שם.

כג) ר' עקיבא בברייתא שם כג, א.

כד) ר' מייאשא שם.

כה) נמוקי יוסף הלכות תפילין. נמוקי יוסף ברכות שם. ב"ח.

כו) כדלעיל סי' ג מהדו"ב ס"ט ומהדו"ק סי"ד. וש"נ.

כז) רא"ש שם וראה הרב רבינו יונה שם.

כח) ראה רש"י ברכות כג, ב ד"ה אלא.

כט) ר' מייאשא שם כג, א.

ל) רש"י שם ד"ה גוללן.

לא) רב נחמן שם.

לב) רש"י שם ד"ה שלא.

לג) ברייתא שם.

לד) טור ושו"ע סעיף ה וסעיף א לפ"ד ט"ז ס"ק ה ומ"א ס"ק ד. וראה סמ"ג עשין כב.

לה) ראה ברכות שם איבעיא להו מהו שיכנס אדם כו' אמר להו אסור חיישינן שמא יפנה בהן כו' משמע אי לאו דחיישינן הי' מותר. וע"ש רש"י ד"ה בית הכסא קבוע.

לו) סעיף א.

לז) עי' טור ושו"ע ורמ"א סעיף א. מ"א ס"ק יא.

לח) טור שם (וראה רמב"ם הל' תפילין פ"ג הי"ח). מ"א שם.

לט) כדלעיל סעיף א. וש"נ.

מ) שאילתות פ' בא (שאילתא מח). הובא בהגהות מיימוניות הל' תפילין פ"ד אות ל וסמ"ג עשין כב בסופו. מגמרא ברכות כג, סע"א ורע"ב.

מא) ב"י. מרש"י ברכות כג, ב ד"ה ננטרן. וראה גם לקמן סי' שח סעיף יט.

מב) הרב רבינו יונה ברכות שם (ד"ה הואיל ושרי רבנן) בשם יש מפרשים.

מג) ופיו ברחוק ד' אמות מן הגומא והוא עשוי במדרון בענין שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק וכן המי רגלים יורדין מיד לגומא (לקמן סי' פג סעיף ד וש"נ).

מד) סעיף ד.

מה) רש"י ברכות כג, א ד"ה בית הכסא קבוע ושו"ע סעיף ב ומ"א ס"ק ו.

מו) סעיף ד. ועי' תהלה לדוד ס"ק ג.

מז) רא"ש פ"ג דברכות סי' כו. רא"ש הלכות תפילין סי' כ. ב"י. מ"א שם.

מח) רא"ש שם. ב"י. וראה רבינו ירוחם נתיב יט ח"ה.

מט) ר' יוחנן שם ברכות כג, א.

נ) ר' זירא שם. טור ושו"ע סעיף ו.

נא) רמב"ם הל' תפילין פ"ד הי"ט. שו"ע שם.

נב) מ"א ס"ק יב.

נג) רמב"ם שם. שו"ע שם.

נד) רש"י ברכות שם (ד"ה לא שנו... אלא בכלי שהוא כליין). מ"א ס"ק יג.

נה) אביי שם.

נו) רמב"ם שם.

נז) ממשמעות מ"א ס"ק יד.

נח) ספר התרומה שם. טור ושו"ע סעיף ז.

נט) כשאוחזן בידו ובבגדו.

ס) שאז אינו צריך לאחזו בידו. ועי' קונ' השולחן. וראה תהלה לדוד ס"ק י.

סא) ברייתא ברכות שם. ספר התרומה שם.

סב) טור ושו"ע שם.

סג) מ"א ס"ק יד.

סד) ספר התרומה שם. שו"ע שם.

סה) עי' ב"י ומ"א ס"ק ו דדמי לבית הכסא לדידן.

סו) מ"א ס"ק יד.

סז) מ"א ס"ק יד.

סח) ראה לעיל סעיף ג.

סט) מ"א שם.

ע) ראה לעיל סעיף ד.

עא) ראה לעיל סעיף א.

עב) לעיל סעיף ה.

עג) רמב"ם הל' ספר תורה פ"י ה"ו. מ"א שם.

עד) סעיף ד.

עה) רבינו ירוחם נתיב יט ח"ה.

עו) רא"ש ברכות פ"ג סי' כו. תוס' הובא ברבינו ירוחם שם.

עז) מ"א שם.

עח) רב האי גאון הובא ברבינו יונה ברכות כג, א וברא"ש שם וברבינו ירוחם שם.

עט) ב"י (אף שפירש בענין אחר ודו"ק).

פ) מ"א שם.

פא) מ"א ס"ק ט.

פב) כדלקמן סי' מה ס"ג וש"נ.

פג) מ"א שם. וראה בכורות מד, ב ורש"י ותוס' שם.

פד) נדרים פ, ב.

פה) מ"א שם.

פו) סעיף ג.

פז) רמ"ע בתשובה סי' נט. מ"א ס"ק יא.

פח) וכ"ה בסדור ד"ה המהלך. וראה שם ד"ה וכן לענין. וראה גם לעיל סי' כה ס"ח.

פט) תשובת הרשב"א הובא בב"י סוף הסי'. שו"ע סעיף ט.

צ) רב הונא ברכות כה, א. טור ושו"ע סעיף ח.

צא) רב נחמן בר יצחק שם. טור ושו"ע שם.

צב) ברייתא שם. וברש"י שם ד"ה הדרוקן "חולי המצבה את הכרס". ט"ז ס"ק ח.

צג) רמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"כ. טור ושו"ע שם.