מח אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד ובו ג' סעיפים:

א

א נהגו כל ישראלא וקבעו חובה על עצמןב לקרות פרשת התמיד בכל יוםג קודם התפלה שע"י הקריאה זו מעלה הקב"ה עליהם כאלו הקריבו קרבן תמיד במועדוד כמו שנתבאר בסי' א'ה וטוב לומר גם פרשת הקטורת אחר פרשת התמידו כמו שנתבאר שם ויש נוהגין לומרז אביי הוה מסדר סדר המערכה וכו'ח ורבון העולםט וכו' ואם אי אפשר לומר הכל בצבור מפני שהצבור אין אומרים אלא פרשת התמיד בלבד יכול לומר הכל בביתו משיאור היוםי ולחזור ולקרות פרשת התמיד עם הציבור ואין לחוש שיהיה נראה כמקריב ב' תמידין ועובר בבל תוסיף לפי שבקריאה אין בה משום בל תוסיףיא ועל צד היותר טוב יכוין בפעם הב' שהוא כקורא בתורהיב וטוב לומר פרשת הקרבנות מעומדיג דוגמת הקרבתן שהיה מעומדיד:

ב

ב בשבת נוהגין לומר פסוקי קרבן מוסף שבת אחר פרשת התמידטו ואף על פי שעדיין לא התפללו שחריתטז ואסור להקדים מוסף לתמיד של שחריז מכל מקום הרי אמרו כבר פרשת התמיד ואם תחשב אמירת הפסוקים של מוסף להקרבה גם אמירת פרשת התמיד נחשבה להקרבה אבל בראש חודש ויום טוב אין צריך להזכיר פסוקי קרבן מוסף אצל פרשת תמידיח מפני שקורין בתורה בפסוקי מוסף ובמדינות אלו נוהגין שמזכירין גם בראש חדש כדי לפרסם שהוא ראש חודשיט:

ג

ג נהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורהכ דוגמת התורה שנתנה ברתת כמ"שכא וירא העם וינועו וגו' וכן עושין בשעה שמתפלליןכב על שם כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוךכג ויש מי שאומריםכד שאין להתנועע אלא בפסוקי דזמרה שהם שבח והללכה אבל לא בתפלת י"ח רק בחתימת הברכות נוהגין קצת להתנועע בנחתכו לקיים מפני שמי נחת הואכז ולענין מעשה היאך שיעשה יעשה ובלבד שיכויןכח:


א) סדר רב עמרם. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"א וסדר התפלה בתחילתו. טור. רמ"א ריש הסי'.

ב) שבלי הלקט רס"י ה בשם ר' בנימין. טור. ועיי' ב"י סוף סי' מז מאגור סי' ב בשם שו"ת מהרי"ל החדשות סי' מה. וב"י סי' מט בשם הרב רבינו יונה ברכות י, ב.

ג) ראה גם לקמן רס"י נ. לעיל סי' א מהדו"ק סי"ט.

ד) תענית כז, ב. מגילה לא, ב. טור. לבוש ס"א. וכ"ה בנוסח רבון העולמים. וראה לקמן רס"י נ שכ"ה גם ע"י לימוד הלכות הקרבנות.

ה) מהדו"ק סי"א. מהדו"ב ס"ט.

ו) ראה גם לעיל סי' א מהדו"ק סי"ט.

ז) על הכל סי' א בשם מהר"ם מרוטנבורג. טור ורמ"א. וכ"ה בנוסח הסידור.

ח) יומא לג, א. וגירסת רבינו: הוה מסדר. וכ"ה במשנת חסידים תפלה העשיה פ"ז אות א. סידור האריז"ל (ר' שבתי).

ט) ובנוסח הסידור: רבון העולמים, כבטור ורמ"א שם.

י) כדלעיל סי' מז ס"ט וש"נ.

יא) ב"י.

יב) טור ורמ"א שם. מ"א ס"ק א.

יג) מ"א ריש הסי'. עמק הברכה סוף סדר הקרבנות.

יד) זבחים כג, ב. רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ה הט"ז-יז. וכ"ה לעיל סי' א מהדו"ק סי"ד, אבל במהדו"ב ס"ט פסק שאצ"ל מעומד. ועי' אג"ק חי"א ע' שכה. ולענין מזמור לתודה עי' לקו"ש חי"ב עמ' 28 הע' 52.

טו) סדר רב עמרם. טור ושו"ע ס"א. ובנוסח הסידור לא הובאו פסוקים אלו אחר פר' התמיד (עפ"י ס' הכוונות ענין נוסח התפלה). כ"א בתפלת מוסף ולאחרי מוסף פר' לחם הפנים. ועי' לעיל סי' א מהדו"ב סוף ס"ט.

טז) מ"א ס"ק ב.

יז) פסחים נח, ב. וש"נ. וראה גם לקמן סי' רפו ס"א.

יח) ספר האשכול הלכות ברכות השחר. כל בו סי' ב וארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' יא. ש"ע.

יט) רמ"א ס"א. טור ושו"ע סי' תכא. ובסידור לא הובאו פסוקים אלו.

כ) הרב דוד אבודרהם ברכות השחר. רמ"א. וראה זוהר במדבר ריח, ב. ואילך.

כא) יתרו כ, יח. וראה ברכות כב, א.

כב) המנהיג דיני תפלה סי' מז. ספר חסידים סי' נז. שבלי הלקט סי' יז (דין תפלה בלחש) בשם מעשה המרכבה. ריקנטי פ' יתרו. ארחות חיים הלכות בית הכנסת סי' כט. רמ"א שם. וראה מנהגי מהרי"ל הלכות תפלה עמ' תלו. הובא במ"א ס"ק ד.

כג) תהלים לה, י.

כד) מהרמ"ע מפאנו בתשובה סי' קיג. של"ה עניני תפלה (בתחילתו). מ"א שם.

כה) ראה שבת קיח, ב ולקמן רס"י נא שפסוקי דזמרא נקראים הלל.

כו) מהרמ"ע בספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי חלק א סי' לג. מ"א שם.

כז) מלאכי ב, ה.

כח) מ"א שם.