נד דינים השייכים לישתבח ובו ד' סעיפים:

א

א ישתבח אינה פותחת בברוךא לפי שהיא סמוכה לברוך שאמרב ששתיהן נתקנו על פסוקי דזמרהג זו לפניהם וזו לאחריהם ופסוקים שביניהם אינם חשובין הפסק ולכןד נוהגין במקומות הרבה לענות אמןה אחר ברכת ישתבח אפילו אחר ברכת עצמו שלא אמרו שכל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונהו אלא כשלא בירך רק ברכה אחתז או אפילו בירך ב' ברכות אלא שאין אחיזה לזו בזוח שרשאי הוא להפסיק ולדבר בינתיים כגון ברכת השחר אבל כשעונה אחר סיום ב' ברכות או יותר הסמוכות זו לזו שיש אחיזה לזו בזו כגון ברכת קריאת שמעט ושמונה עשרהי הרי זה משובח וכן ישתבח כיון שהיא סמוכה לברוך שאמר ואסור להפסיק ביניהם בדיבוריא ומטעם זה עונין אמן אחר בונה ירושלים שבברכת המזוןיב.

וי"איג שאין עונין אמן אחר ברכת עצמו אלא בברכת בונה ירושלים שבברכת המזוןיד לבד להפסיק בין ג' ברכות הראשונים שבברכת המזון שהן מן התורהטו לברכה רביעיתטז שהיא מדברי סופריםיז אבל שאר ברכות שכולן מדברי סופרים אין עונין אמן אחר ברכת עצמו אפילו בסיום כמה ברכות הסמוכות זו לזו וכן נוהגין במדינות אלויח:

ב

ב אין לענות אמן אחר בא"י אל מלך גדול בתשבחותיט שאין זה סיום הברכה אלא אחר חי העולמים שזה סיום הברכהכ:

ג

ג המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליו מעורכי המלחמהכא מטעם שנתבאר בסימן נ"אכב ויש מי שאומרכג שלצרכי צבור או לצורך מצוה כגון לפסוק צדקה למי שבא להתפרנס מן הצדקה מותר להפסיק וכן ש"ץ שלא היה לו טלית ותפילין והביאו לו בין ישתבח לקדיש יכול ללבשן ולברך עליהןכד אבל כשהביאו לו קודם ישתבח יברך עליהם קודם ישתבח כמו שנתבאר בסי' נ"גכה אבל בין קדיש לברכו לא יפסיק בשום דברכו ואצ"ל בין ברכו ליוצר אורכז בין ש"ץ עצמו ובין הצבור שעמו:

ד

ד ומזה שמפסיקין בין ישתבח ליוצר לצורך מצוה נתפשט המנהג מקדם בהרבה מקומות לברך חולה או לקבול בבית הכנסת שיעשו לו דיןכח בין ישתבח ליוצרכט שכל זה נקרא צורך מצוה.

ולאחר כן כשחוזרין ומתפללין יאמר הש"ץ מקצת פסוקי דזמרה ויאמר קדיש עליהםל כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה לפניו ואם לא אמר פסוקים לא יאמר קדיש אלא יאמר ברכו בלא קדיש כמו שבערבית נוהגין לומר ברכו בלא קדיש הואיל ואין אומרים פסוקים לפניולא.

והפורס על שמעלב לא יאמר קדיש אם לא שאמר פסוקים שלעולם לא תמצא קדיש בלא פסוקים שלפניו אם לא אחר גמר התפלה ולכן נהגו לומר פריסת שמע אחר גמר תפלת י"ח בלחש כדי שיאמר הקדיש על תפלת י"ח אבל אח"כ לא שייך לומר קדישלג.

ועתה חדשים מקרוב באו שפורסין על שמע אחר קדיש האחרון מיד ואינו נכון דמה ענין לומר ב' קדישין סמוכין זה לזהלד ויש ללמדם שיאמרו מקצת פסוקים בין ב' הקדישיםלה.

ומנהג כל ישראללו שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק או אגדה שהיא דרשת הפסוקלז אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק ולכן נוהגין לומר אחר פרקי אבות אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו'לח ואחר פיטום הקטורתלט ובמה מדליקיןמ אגדת אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים וכו' וא"כ גם כשלומדין משניות יש לומר איזה אגדה בסיומן כדי לומר קדיש לאחריה (אבל אחר איזהומא די בסיום תפלת יהי רצוןמב):


א) תוס' ברכות מו, א. טור ושו"ע ס"א.

ב) ראה גם לעיל סי' ו ס"ו וש"נ.

ג) כדלעיל סי' נא ס"א וס"ד. סי' נג ס"ב.

ד) רלב"ח מובא בב"י סי' נא. וראה אור זרוע ח"א סי' קצ.

ה) תוס' ברכות מה, ב ד"ה הא ורא"ש ברכות פ"ז סימן י בשם הלכות גדולות ורבינו חננאל. טור ושו"ע סי' נא ס"ג.

ו) ברכות מה, ב. ועי' לעיל סי' נא ס"ג. לקמן סי' סו ס"ט. סי' קפח ס"א. סי' רטו ס"א.

ז) רמב"ם הל' ברכות פ"א הט"ז והי"ח. רא"ש מובא בטור סי' רטו שנהג כהרמב"ם. וראה ירושלמי ברכות פ"ה ה"ד מובא ברי"ף ברכות פ"ז.

ח) רלב"ח שם בדעת הרא"ש והטור סי' נא וסי' קיא וסי' רטו.

ט) רש"י ברכות מה, ב ד"ה הא בבונה. רא"ש שם בשם ה"ג ור"ח. טור סי' סו. וראה לקמן סי' נח סוף סי"א. סי' ס ס"ג. סי' סא ס"ד. סי' סו ס"ט.

י) רבינו יונה ברכות מה, ב ד"ה ונמצינו. רא"ש שם.

יא) כדלעיל סי' נא ס"ד.

יב) שהן סמוכות כדלקמן סי' קפט ס"א.

יג) תוספות שם. מרדכי ברכות רמז קסב. שו"ת מהרי"ק שורש לא.

יד) גמרא שם. וראה גם לקמן רס"י קפח.

טו) כדלקמן רס"י קסז.

טז) כל בו סי' ה וארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' מא בשם ר' שמעיה. וראה רבינו יונה שם סוף ד"ה הא. לבוש סי' רטו ס"א. ט"ז שם ס"ק א. מ"א שם ס"ק ב. וראה גם לקמן סי' קפח ס"א.

יז) כדלקמן רס"י קפט.

יח) רמ"א סי' רטו ס"א. וראה גם לעיל סי' נא ס"ג. לקמן סי' רטו ס"א.

יט) ובנוסח הסידור: ומהולל בתשבחות.

כ) רא"ש בתשובה כלל ד סי' יב. טור ושו"ע ס"ב. מ"א ס"ק א. ט"ז ס"ק ב.

כא) ירושלמי הובא במנהיג סי' ד והג"מ פ"ז מהלכות תפלה אות ע וטור סי' נא ושו"ע ס"ג.

כב) סעיף ד.

כג) סדר רב עמרם גאון הובא בטור. כל בו סוף סי' ד. שו"ע שם. לבוש ס"ג. ולענין ב"ה וב"ש, בריך שמיה וכיו"ב עי' קונ' דיני הפסק בתפלה עמ' 25.

כד) דרכי משה בשם אור זרוע במסכת ברכות (ראה שם ח"א סי' נב וסי' צח) בשם תשובות הגאונים. רמ"א ס"ג ומ"א ס"ק ד.

כה) סעיף ג.

כו) דרכי משה בשם אור זרוע שם וספר מערכת אלקות והגאון מהר"א מפראג. רמ"א שם. תשו' הגאונים החדשות סי' נב. ועי' לקמן סי' נה ס"ד. סי' נו ס"ז. סי' נז ס"ה.

כז) ספר המנהיג סי' כו. ארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' כד. רמ"א שם.

כח) רמ"א שם.

כט) אבל לא בין קדיש וברכו ליוצר כדלקמן סי' נז ס"ה.

ל) ספר המחכים לר' נתן בר' יהודה. ארחות חיים דין קדיש ופירושו. כל בו סי' ו. רמ"א שם ומ"א ס"ק ג.

לא) דרכי משה. לבוש ס"ג. ובסידור הנוסח: והוא רחום, שיר המעלות, ח"ק וברכו, ובשבת כגוונא ח"ק וברכו. וראה שעה"כ פי"ז סי"ב. פסקי הסידור סס"ה.

לב) שיתבארו דיניו לקמן סי' סט.

לג) מ"א שם. וראה גם לקמן סי' סט ס"ד.

לד) ראה גם לקמן סי' רצב ס"ד.

לה) וראה לקמן שם שיש מקומות נוהגים שהש"ץ אומר ברכו אחר קדיש האחרון.

לו) מ"א שם.

לז) לקוטי פרדס. פרדס (בפירוש תפילות). וראה הל' ת"ת פ"א ה"ד.

לח) וכ"ה בסידור.

לט) ראה טור סי' קלג. רמ"א סי' קלב ס"ב. וכ"ה בסידור.

מ) עי' לקמן רס"י ער. אבל לא הובא בסידור.

מא) דלעיל סי' נ.

מב) סדר היום (סדר עבודה בסופו). וראה פסקי הסידור. שעה"כ פ"ג סכ"ז.